בשבת האחרונה, לפני צאתם להפגנת המחאה בתל-אביב, הציבו יותם שיפרוני וגיל נעמתי (יותם בוגר המחלקה לעיצוב פנים במכון הטכנולוגי בחולון וגיל בוגר המחלקה לוידאו ומדיה חדשה בבצלאל, וסטודנט בקורס ליצירת משחקים בבית ברל) בפינת הרחובות רוטשילד ובלפור, מיצב אמנותי מרשים המביע את מחשבותיהם של השניים לגבי המחאה הגואשת. העבודה נקראה "שכ"ד ותיאוב בתל-ביוב" (פראפרזה על הספר "על פחד ותיעוב" של הסופר האמריקאי האנטר תומפסון).
מדובר ביצירת "פופ-אפ" ענקית, המשלבת דמויות קריקטוריסטיות מהסביבה האורבנית.
" אומנות במרחב הציבורי מזמינה אינטרקציה אם ירצה האומן או לא.. אנשים יכולים להצטלם איתה, לגעת ואפילו להוסיף לה נגיעה משלהם", אומרים היוצרים.
למחרת, לאחר שהתעוררו מההפגנה המרגשת והמסעירה, הלכו היוצרים לפגוש את עבודתם ולשוחח עם דיירי עיר האוהלים. לאכזבתם הרבה, גילו שאכן, עבודת האמנות שלהם עוררה את העוברים והשבים לפעילות. הדמויות המאויירות נתלשו מתוך העבודה. נשאר רק הבסיס עומד ברחוב "עירום ועריה" כחפץ לא ברור.
"איזה אופי צריך להיות לעבודה אמנותית המוצבת במרחב הציבורי?" שואלים השניים ומוסיפים:
"האם היא צריכה להיות פחות מושקעת ובכך להפוך את אובדנה לפחות כואב? או אולי צריך להפוך אותה לפחות אטרקטיבית לגניבה? אולי פשוט לשמור עליה במשך כל היום ובכך להפוך את המרחב הציבורי שבו היא מוצגת למוזיאון"? שואלים יותם וגיל בכאב.
"החלטנו להמשיך. להתייחס להעלמת הדמויות ביצירת דמויות חדשות אשר ימשיכו לספר את הנרטיב המגולם בעבודה ויתעדכנו בהתאם לאירועים ולהרהורים. אז המשך יבוא...". רוטשילד פינת בלפור, זוכרים?
גיל נעמתי ויותם שיפרוני ישמחו לשמוע את דעתכם בתגובות למטה...
שלכם,
יורם בר-סלע
look at the bright side
השבמחקמישהו מצא עניין כה רב בעבודה שלכם עד שלא הצליח לעצור את עצמו מלקחת ולוא חלק ממנה. בתקווה שבמקומה החדש העבודה תשרה עליו יותר שליטה ביצריו כבוד והערכה לזולת ולסביבה