8.9.2019

בשם קונפוציוס? שיתוף פעולה תרבותי, או השתלטות עויינת?

ממשל רודני מאיים יותר מטיגריס.
קונפוציוס 


מפגינים נגד מרכזי קונפוציוס - בחזית ארגון בתי הספר באזור טורונטו
מאי 2014. מכון קונפוציוס חדש ללימוד סינית והתרבות הסינית, נחנך באוניברסיטה העברית בירושלים. האירוע בנוכחות סגנית ראש הממשלה הסיני, שר החינוך, סגן שר החוץ, סגן שר המדע והטכנולוגיה. ואיתם, צוותי טלוויזיה סינים, עיתונאים ומתרגמים. מרכז זה בא בעקבות הקמת מכון קונפוציוס באוניברסיטת תל-אביב בשנת 2006.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אף שלח ברכה מצולמת: “יש לנו הרבה מה להרוויח ממאמצי שיתוף פעולה כמו זה עם מכון קונפוציוס. הייתי גאה להיות נוכח בחתימת ההסכם להקמת מכון קונפוציוס במהלך ביקורי בסין לפני שנה”, הוא אמר.
התרגשות גדולה. מעמד מכובד והשקעה סינית גדולה במוסד האקדמי החדש. אבל האם מישהו מהישראלים הנרגשים שהשתתפו ב”חגיגה” יודע שכבר ב-2009 צוטט ב”אקונומיסט” מי שהיה אז שר התעמולה של סין, לי צ’אנג-צ’ון, כשהוא מתאר את מכוני קונפוציוס כ”חלק חשוב מתוכנית התעמולה הסינית מחוץ לסין"?

חנוכת מכון קונפוציוס באוניברסיטה העברית בירושלים
לא בבית ספרנו
“משלחות סיניות הגיעו לאוניברסיטת חיפה והציעו להקים בו מכון קונפוציוס”, מספר פרופ’ יצחק שיחור, סינולוג בכיר וממייסדי החוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת חיפה. “אבל אני התנגדתי לכך נחרצות, וההחלטה ירדה. זה פשוט לא התממש. לא יכול להיות שמכון שהוא מכון ממשלתי [סיני], מוקם בתוך מוסד אקדמי. ברור לחלוטין שאם היה מוקם מכון קונפוציוס באוניברסיטת חיפה, אי אפשר היה להתעסק יותר בנושאים הקשורים בזכויות אדם, בפאלון גונג, באויגורים ובטיבטים, ובכמה דברים אחרים. אפילו הפגנות או אי שקט פנימי בסין – אי אפשר לדון עליהם במכון הזה. לכן אמרתי שאני מתנגד לדבר הזה”.
אזהרה חריפה יותר נשמעה באפריל 2017 מכיוון אחר, אקדמי דווקא. קבוצה של פרופסורים אמריקנים פרסמה מחקר שבין היתר המליץ לקונגרס האמריקני לבדוק האם מכוני קונפוציוס מגדילים את הסיכונים לריגול של מדינה זרה או לאיסוף מידע רגיש.

מפגינים בעד מכוני קונפוציוס
בשם קונפוציוס - הסרט
סרט קנדי עטור פרסים המחולל סערה בממסד האקדמי ובממשל במדינות רבות. הסרט מציג את הפרוייקט אדיר הממדים המוקם ביוזמת ממשלת סין. עד היום הוקמו 1,400 מרכזי קונפוציוס במוסדות אקדמיים ובתי ספר תיכון בעולם. עד סוף 2020, מתכננת ממשלת סין הקמת 1,000 מרכזי קונפוציוס חדשים. מיליארדי דולרים מושקעים במרכזי לימוד השפה והתרבות הסינית, בעוד מערכת החינוך הסינית נאבקת בחוסר תקציב. בתי ספר נסגרים ובאזורים רבים בפריפריה כלל אינם קיימים.

הסרט "בשם קונפוציוס" יוקרן בבית התרבות בסביון
בתאריך 15 בספטמבר 2019, בשעות 18:00 ו- 20:30.

הסרט הופק ע"י צוות קנדי, בתקופת הדיונים של ארגון בתי הספר בטורונטו. ארגון בתי הספר הגדול ביותר בקנדה. הארגון שקל סגירת כל מרכזי קונפוציוס בטריטוריה עליה הוא מופקד. והתוצאה... לא אעשה "ספויילר". כדאי לראות את הסרט. בחזית משרדי הארגון, הפגנות בעד הקמת מרכזי קונפוציוס, ומולן הפגנות וטענות מנומקות בעד סגירה מיידית של כל המרכזים.


אודות מרכזי קונפוציוס
הסרט מציג את מרכזי הלימוד כסוס טרויאני-סיני המסכן את החופש האקדמי, מכתיב צנזורה אגרסיבית על מסרים שאינם נוחים לממשלת סין כגון: טיבט, טאיוואן, כיכר טיאנאנמן ועוד. לצד ההנהלה המקומית של כל אחד מהמרכזים, נמצאת גם הנהלה סינית הכפופה למשרד החינוך הסיני, למשרד החוץ וכנראה גם המודיעין הסיני. קציני מודיעין מטילים על מנהלי המרכזים משימות ספציפיות המשרתות את האינטרסים של המודיעין הסיני. אנשי אקדמיה רבים מגדירים את מכוני קונפוציוס כסכנה לחופש האקדמי. ה-CIA וה-FBI הגדירו את מכוני קונפוציוס כסיכון בטחוני.
צוות ההוראה נבחר בקפידה ונמצא במעקב מתמיד לגבי ציות להוראות וחסימה אגרסיבית של נושאים שממשלת סין אינה מעוניינת שיעלו בסביבת הלימוד. המורים נדרשים לחתום על הסכם שמונע מהם לעסוק ב"פאלון-גונג" שיטת אימון פיזית המשולבת באמונה. העוסקים בה פסולים מראש.

מורה שסולקה מתפקידה מאחר שחרגה מהוראות הצנזורה במכון קונפוציוס בקנדה
המותג – מכון קונפוציוס
מכון על שם המפלגה הקומוניסטית הסינית השולטת בסין לא יתקבל יפה במערב. אחרי הכול, אותה מפלגה רצחה במשך שנות שלטונה יותר מ-80 מיליון סינים (הערכה שמרנית) והחריבה את התרבות הסינית המסורתית. ממשלת סין בחרה את השם "מכון קונפוציוס" בידיעה ששם המותג זה עשוי להתחבב על אנשי החינוך במערב. כמה אירוני שבשנות ה-60-70  של המאה הקודמת המפלגה הקומוניסטית בכבודה ובעצמה, עשתה הכול כדי לעקור את ערכי הקונפוציוניזם מהחברה שלה: במהלך “מהפכת התרבות” היא הרסה מקדשים, החריבה את קברו של החכם וניסתה להעלים לגמרי את רעיונותיו.
בעקבות מחקר מעמיק שערכה אגודת האקדמאים הלאומית בארה"ב (NAS-THE NATIONAL ASSOCIATION OF SCHOLARS), החליט הפנטגון להפסיק את ההשקעות של ממשלת ארה"ב בכל המוסדות האקדמיים שבהם פועל מכון קונפוציוס.

“מכוני קונפוציוס הם סוס טרויאני – הם סוג של מרכזי ריגול המשמשים את הממשל הסיני. סוכנויות ביון מערביות מכירות בכך”, אומר מישל ג’ונו קטסויה – לשעבר, ראש דסק אסיה פאסיפיק בשרות הביון הקנדי (מקביל למוסד הישראלי), שעוקב אחרי המכונים במשך יותר מעשור. “דוגמאות רבות מדגימות כיצד המכונים משמשים לאיתור אנשים שיהוו בסופו של דבר ‘סוכני השפעה'”.
קטסויה חקר כיצד המפלגה הקומוניסטית הסינית מרגלת אחרי מדינות זרות ומנסה להשפיע עליהן. בין היתר הוא התחקה אחר פועלם של ארגוני פשע סינים שפעלו במערב, אחר מהלכים שביצעו חברות סיניות שרכשו עסקים מערביים, ואף חקר את עסקיו של המיליארדר הסיני לי קה-שינג. בנאומו להנהלת ארגון בתי הספר של טורונטו, קטסויה הסביר שמכוני קונפוציוס הם חלק ממערך שפיתח הביון הסיני, שמטרתו לזהות כבר בגיל צעיר אנשים האוהדים את התרבות הסינית, להמתין שנים רבות ולבסוף “לתפוס את נפשם או את אהבתם לתרבות הסינית” – ובאופן זה לגייס אותם לטובתו.
ב-2004 מוקם מכון קונפוציוס ראשון בסיאול שבדרום-קוריאה, ומאז קמים מכונים נוספים כמו פטריות אחרי הגשם, ביותר מ-90 מדינות ברחבי העולם.

בניגוד למכונים אחרים לקידום שפה ותרבות, כמו “מכון גתה” הגרמני או “הבריטיש קאונסיל” הבריטי, בהתעקשות הסינים, המכון נפתח בתוך כתלי האוניברסיטה ולא מחוץ לה, ובניהול משותף של אוניברסיטת תל אביב ושל הסינים (לצד המנהל המקומי מטעם האוניברסיטה יש גם מנהל מטעם הסינים).

בעיני, חשוב לראות את הסרט המרתק ולגבש דעה. מדובר בסופה רבת עוצמה המעוררת סערה בסביבת האקדמיה ובממשל במדינות רבות. אם לא לפעול, אז לפחות לדעת.

שלכם, יורם בר-סלע




לחצו כאן ותמצאו הנחות ומבצעים על מגוון הופעות והצגות

אשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.

לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - עקבו אחרינו בפייסבוק


2.9.2019

שומר | בית הכנסת בבירות בתערוכת יחיד של דור זליכה לוי | גלריית המדרשה

Palestinians protecting the Maghen Abraham
Synagogue in Beirut
during the Lebanese Civil War in 1975 222
חזית בית הכנסת "מגן אברהם" ברובע אבו ג'מיל במרכז ביירות. שני לוחמי אש"ף רעולי פנים עומדים בחזית בית הכנסת, אוחזים בכלי נשק ועטורי כאפיות. הצילום בשחור לבן, אבל ניתן לדמיין את כאפיות האדומות על ראשיהם. צילום זה, משנת 1975, שבה את עינו של דור זליכה - אמן מולטימדיה מבטיח. כוכבי הצילום היו אנשי אש"ף, שבזמן מלחמת האזרחים בלבנון הגנו על בית הכנסת ועל הקהילה היהודית. מספר שנים מאוחר יותר, בזמן מלחמת לבנון, הופצץ בית הכנסת על ידי צה"ל. רק בשנים האחרונות הוא שופץ. בהעדרה של קהילה יהודית בביירות הוא מתפקד כמעין מוזיאון, והכניסה אליו מוגבלת ומחייבת תיאום מראש.

היסטוריה באמנות
התמונה האמורה והרגע ההיסטורי המפתיע שמופיע בה, העסיקה גם אמנים כמו מייקל רקוביץ', אמילי ג'סיר, ורולא חיאת, שסרטה "מברוקלין לביירות" עסק בזהות המורכבת של יהודי ביירות. אצל זליכה לוי היא מהווה בסיס לעבודה מתמשכת שפעימה ראשונה שלה הופיעה בתערוכתו "מגן" בגלריה ברוורמן בשנת 2016, והפכה מיצב וידאו וסאונד רב ערוצי ומרובד, שמותאם במיוחד לחלל הדו קומתי של גלריית המדרשה.

תערוכת השומר
זליכה לוי חקר את ההיסטוריה של המבנה דרך האירועים ההיסטוריים השונים והשפעתם על הקהילה היהודית הלבנונית: מהקמתו בשנת 1925, דרך מלחמת האזרחים, מלחמת לבנון והגעת הצבא הישראלי לביירות, ועד לשיפוץ שבוצע בו לא מזמן בתמיכת ממשלת לבנון, החיזבאללה, והקהילה היהודית בתפוצות. הוא יצר מעין ארכיון של מידע, שבמרכזו אוסף של מאות צילומים, ביניהם צילומים  שיצר במקום מיכה בר-עם בזמן מלחמת לבנון. כמו כן הוא קיים ראיונות שונים עם אנשים שביקרו בבית הכנסת, ויצר הדמיות תלת מימדיות של המבנה, בשלבים שונים של שימור.

1.9.2019

הפסטיבל הבינלאומי ה-22 למוסיקה קאמרית ירושלים 2019

כן. השנה ה-22. הפסטיבל הבינלאומי למוסיקה קאמרית ירושלים יתקיים בתאריכים 3-7 בספטמבר באולם ימק"א ירושלים. בחמשת ימי הפסטיבל יתקיימו שבעה קונצרטים יפהפיים בהם ישתתפו מבצעים מובילים בתחומם בעולם.

אחד האורחים המסקרנים בפסטיבל הוא המוזיקאי הגרמני יורג וידמן, בביקור ראשון בארץ. וידמן הוא מנצח, מלחין ונגן קלרינט ונחשב לאחד המוסיקאים החשובים בעולם בעידן שלנו. אלנה בשקירובה אומרת על וידמן: "המוסיקה היפה, התוססת ורבת העוצמה שלו הפכה אותו לאחד מהמלחינים בני זמננו המבוצעים ביותר. שפתו המוסיקלית קומוניקטיבית ושופעת שמחה. כנגן קלרינט, וידמן ניחן בכריזמה רבה". בפסטיבל יבוצעו כמה מיצירותיו, חלקן בביצועו, ובנוסף הוא ישתתף בנגינה ביצירות של מלחינים אחרים.



אורח מסקרן וחשוב אחר הוא הפסנתרן אנדרש שיף. בקונצרט הפתיחה יערך מפגש מרתק בין וידמן לשיף בו הם יבצעו ביחד את הסונטה בפה מינור לקלרינט ולפסנתר מאת ברהמס.

31.8.2019

אמנות על המסך | מבחר מופעי במה בהפקות קולנועיות

בשביל לראות מופעים נפלאים של מוסיקה, תיאטרון ומחול, כבר לא חייבים לטוס לפריז, ברלין, לונדון או ניו יורק. סדרת Art On Screen של עדן סינמה, מביאה אלינו חגיגה קולנועית מרגשת, עם מיטב אמנויות הבמה, בהפקה המקרבת את הצופים אל ההתרחשויות על הבמה ואל החוויה של צפיה מהמקומות הטובים ביותר באולם. יחד עם המצלמה, מרחפים הצופים בחלל הבמה ומתקרבים אל המופיעים בקלוז-אפ אינטימי, החושף כל דמעה בעיניים, כל טיפת זיעה וכל רטט קל בחזה. זה לא מקרה שבסוף ההקרנה, מוחא הקהל כפיים, כאילו ישב באולם התיאטרון.

קרולין בונה, היזמת והמפיקה של פסטיבל הקולנוע הצרפתי ושל פסטיבל הקומדיות הצרפתיות, בסיועו של היועץ האמנותי שאולי בסקינד, ליקטו לפסטיבל מופעי תיאטרון, מחזות זמר, מופעי מוסיקה, מחול ואמנות פלסטית.

הפילהרמונית של ברלין מגיעה לתל-אביב

הכינו כרטיסים!!! אחד האירועים המוזיקליים החשובים והבולטים הצפויים בעונה הקרובה הוא ביקור התזמורת הפילהרמונית של ברלין בישראל, בניצוחו של מנהלה המוזיקלי החדש  - מאסטרו קיריל פטרנקו. התזמורת תבצע שלושה קונצרטים, שניים בתל אביב ואחד בירושלים, בתחילת במאי 2020.

היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, תל אביב
יום שישי 1.5.2020 ב-12:00 
מהלר: שירי ריקרט
Rückert Lieder Mahler:
אליזבת קולמן, מצו סופרן
Elizabeth Kulman, mezzo-soprano

14 דרכים למלטה | התחרות הבינלאומית הראשונה לפסנתר תל אביב

48 מתחרים מכל העולם יגיעו לתל אביב כדי ליטול חלק בתחרות הבינלאומית לפסנתר תל אביב, שתתקיים בביה"ס למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה, אוניברסיטת תל אביב. זו הפעם הראשונה בת תתקיים התחרות, המופקת על ידי בית הספר למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם הקרן האירופאית לתמיכה באמנות, שמושבה במלטה.

התחרות בישראל היא אחת מתוך 14 תחרויות שונות ברחבי העולם שיתקיימו  לאורך 2019-2020 בתמיכת הקרן האירופאית. התחרות הראשונה התקיימה בהמבורג-גרמניה, ואחריה יתקיימו תחרויות בוינה-אוסטריה, וושינגטון-ארצות הברית, שנחאי-סין, ירבאן-ארמניה, טוקיו-יפן, מוסקבה-רוסיה, לונדון-בריטניה, ציריך-שוויץ, אנטוורפן-בלגיה, סיאול-קוריאה הדרומית, רומא-איטליה וברלין-גרמניה. כולן יחד מהוות את "14 דרכים למלטה".

ישראל היא הנקודה החמישית במסע לתחרות במלטה. בשנת 2021 תתקיים התחרות במלטה בה ייטלו חלק כ- 70 משתתפים, זוכי המקומות הראשונים בכל התחרויות. הם יתחרו על פרסים כספיים גדולים במיוחד והזוכה במקום הראשון יזכה/תזכה גם בחוזה לקונצרטים רבים ברחבי העולם.

בתחרות שתתקיים בארץ יזכו הזוכים בשלושת המקומות הראשונים בפרסים בסכום של  50,000 יורו, 25,000 יורו, ו- 10,000 יורו. חמשת הפסנתרנים שיגיעו למקומות הראשונים ישתתפו גם בתחרות במלטה בשנת 2021.

שלבי תחרות הפסנתר יתקיימו בביה"ס למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה, אוניברסיטת תל אביב, רשימת המשתתפים בתחרות תתפרסם בקרוב. הפסנתרנים המשתתפים בתחרות כבר עברו שלב מיון ראשוני בו היו צריכים להציג מיומנות מקצועית גבוהה.

התחרות מחולקת לארבעה שלבים:
שלושת השלבים הראשונים יתקיימו באולם קלרמונט, והפסנתרנים ינגנו על שני פסנתרני סטיינווי המבורג.

  • בשלב הראשון ינגנו המתחרים רסיטל של 25-30 דקות, שיכלול פרק ראשון מתוך סונטה לפסנתר מתוך יצירות של היידן, מוצרט, קלמנטי ויצירות מוקדמות של בטהובן, וכן יצירה רומנטית הידועה בשל הקושי המוסיקלי/טכני שבביצועה. השלב הראשון יתקיים יימשך שלושה ימים בין התאריכים 8-9-10 לספטמבר. 
  • בשלב השני יבצעו המשתתפים רסיטל של עד כשעה בו יצירת חובה. שלושה קטעים מתוך הסוויטה "זיכרונות ילדות" מאת אלכסיי שור – מלחין הבית של  התחרות וסונטה שלמה מאת בטהובן או שוברט. המשתתפים אינם יכולים לחזור על יצירות שנוגנו בשלב הראשון. לשלב השני יעלו 12 משתתפים והוא יתקיים בין התאריכים 12-13 לספטמבר.
  • בשלב  השלישי חצי הגמר, ינגנו קונצ'רטו שלם בליווי פסנתר שני, מתוך מבחר יצירות קלאסיות ורומנטיות. לשלב השלישי יעלו 6 משתתפים והוא יתקיים בתאריך 15 בספטמבר. 
  •  בשלב הרביעי, שלב גמר, ינוגן הקונצ'רטו שניגנו המתחרים בשלב השלישי והפעם עם תזמורת סימפונית, התזמורת הסימפונית ירושלים בניצוח המנהל המוסיקלי של האירוע דמיטרי יבלונסקי. בשלב זה ייטלו חלק 3 משתתפים והוא יתקיים בתאריך 16 בספטמבר בבית האופרה ע"ש שלמה להט צ'יץ'. 
שלב 1 - יום א' –  08.09.2019 – 11:00-16:30

שלב 1-  יום ב' –  09.09.2019 – 10:00-16:00

שלב 1 - יום ג' –  10.09.2019 – 10:00-16:00

שלב 1 - יום ד' –  11.09.2019 – 10:00-16:00

שלב 2 - יום ה' – 12.09.2019 – 10:00-18:00

שלב 2 - יום ו' – 13.09.2019 – 10:00-14:00

חצי הגמר - יום א' – 15.09.2019 – 16:00-19:30

בית הספר למוסיקה ע"ש בוכמן מהטה יציע חבילה, במחיר אטרקטיבי במיוחד שתאפשר לחובבי המוסיקה, לעקוב אחרי שלבי התחרות, והמשתתפים השונים. לרוכשי החבילה תינתן אפשרות לרכוש כרטיס לקונצרט הגמר במחיר הנחה מיוחד. פרטים על רכישת החבילה לתחרות ניתן למצוא באתר של מחלקת המנויים של בית הספר למוסיקה   או במייל tauconcerts@gmail.comtauconcerts@gmail.com או בטלפון 03-6407047.

במקביל לתחרות' יתקיים פסטיבל מוסיקה בינלאומי בניהולו האמנותי של מאסטרו דמיטרי יבלונסקי, במסגרתו יתקיימו 7 קונצרטים בתל אביב ובירושלים:

אקסטרווגנצה מוסיקלית 
מאסטרו דמיטרי יבלונסקי, ינצח על התזמורת הסימפונית ירושלים.
נגנים אורחים: נגן הקלרינט הידוע פול מאייר והפסנתרן אלכסנדר גינדין.
בתכנית: מוסורגסקי, "לילה על הר קרח" ו"תמונות בתערוכה", הקונצ'רטו לקלרינט ותזמורת מאת קרל מריה ובר וכן שתי יצירות מאת המלחין אלכסיי שור. האחת לפסנתר ותזמורת והשנייה לקלרינט ותזמורת.
הקונצרט יתקיים ב- 11/9 באולם הנרי קראון בירושלים 20:00
15/9 בבית האופרה ע"ש שלמה להט בתל אביב 20:00

קונצרט מוסיקלי גדול 
קונרד ואן אלפן, מנצח על התזמורת הסימפונית ירושלים, כנר שלמה מינץ.
בתוכנית הפתיחה ל"רומיאו ויוליה", מאת צ'ייקובסקי, יצירה לכינור ותזמורת מאת אלכסיי שור, רונדו קפריצ'יוזו מאת סן סאנס והסימפוניה מספר 7 מאת בטהובן.
12/9 באולם הנרי קראון בירושלים 20:00 
14/9 בבית האופרה ע"ש שלמה להט בתל אביב 20:00

רסיטל לפסנתר בביצוע הפסנתרן אינגולף וונדר
עם יצירות מאת מוצרט, שופן, ליסט ושור.
13/9 באולם צוקר בהיכל התרבות תל אביב 13:00

קונצרט הגמר של התחרות הפסנתר 
המנצח מאסטרו דמיטרי יבלונסקי, התזמורת הסימפונית ירושלים
העולים לשלב הגמר בקונצ'רטו לתזמורת ולפסנתר
16/9  בבית האופרה ע"ש שלמה להט הבמה תל אביב 20:00 

מכירת הכרטיסים באופרה הישראלית http://israel-opera.co.il/
ובבימות ירושלים https://tickets.bimot.co.il/

שלכם, יורם בר-סלע


לחצו כאן ותמצאו הנחות ומבצעים על מגוון הופעות והצגות

אשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.

לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - עקבו אחרינו בפייסבוק


Go! - מופע מחול בוגר | מאת גלית ליס

צילום: אלי פאסי
על הבמה 20 נשים, שהשנים רשומות בגופן, "עפות על עצמן". בנות 60-82 מפגינות יכולת הבעה, גמישות וקואורדינציה, שלא הייתה מביישת צעירות בהרבה מגילן. חלקן החלו לרקוד רק לעת זקנה, לאחר שהתשחררו מהתנגדותם של ההורים. אחרות, רקדו בצעירותן לפעמים עם ההורים התומכים), אבל הפסיקו מסיבות אישיות, משפחתיות ולאומיות. כמה מהן עסקו בתחומי יצירה אחרים וחלקן הגיעו לאמנות בדרך מקרה. 

עולם המחול חוגג את האסתטיקה של הגוף הצעיר והגמיש, וגלית ליס-כוריאורפית, הולכת נגד הזרם. היא יוצרת עצמאית וחברה בעמותת הכוראוגרפים. יוזמת סדנאות בתנועה ואמנות הבמה לנשים בגיל הבוגר, וחוקרת בהן את הוויית ההתבגרות והזיקנה דרך הגוף והתנועה. כחלק מהאג'נדה האמנותית והחברתית שלה, היא בוחרת ליצור עם נשים מבוגרות שאינן רקדניות. יוצרת מניפסט לגוף הבוגר, בעקבות איבון ריינר שהתחילה בשנות ה-50 את "הרנסאנס של הגוף הבוגר". גלית ממשיכה את הדרך בכוונה לשנות את הציפיה שגוף שמופיע על הבמה חייב להיות חטוב וצעיר. גם לגוף מבוגר ללא ניסיון ריקודי רב שנים יש עתיד על הבמה. איך החברה חיה עם התבגרות וזיקנה, זה שיח חברתי ואמנותי. 

25.8.2019

קסמים ויצירתיות – מפעל החיים שלי

חנוכה. 1962. אני בכתה ב'. אחי ואני יושבים במופע קסמים. קוסם מבוגר עומד על הבמה. נעליו שחורות מבריקות. מכנסיו שחורים. הוא לובש פראק אלגנטי ואת מותניו מעטרת חגורת "קומה" רחבה. הוא מניף באוויר מקל קסמים שחור. מרים אותו קצת ומסתכל עליו בריכוז. פתאום, עיניו מופתעות. מקל הקסמים נעלם ובמקומו מופיעה מטפחת משי ענקית בצבעי טכניקולור. הידיים הקשוחות שהחזיקו את המקל, מתרככות בקצות המטפחת. מכווצות אותה בעדינות ושולפות מתוכה בתנועה זריזה יונה. נדהמנו. זה היה הרגע בו התחלתי להיות קוסם! שבועות לאחר מכן לא הפסקתי לחשוב על הקסם הזה. לנסות לפענח. רשמתי פתרונות שונים לביצוע הקסם. בניתי דגמים. הקסם הזה לא עזב אותי. היה ברור לי שפעם אלמד להיות קוסם. ממש כמו זה שראיתי על הבמה.

למה נזכרתי בתחילת הדרך? 
עכשיו זה רשמי. בשבוע שעבר התבשרתי שאלירון טובי ואני נקבל ב- 12 בנובמבר פרס מפעל חיים של א.מ.י - איגוד אמני ישראל, על פעילותנו לקידום אמנות הקסמים בישראל. כל כך מרגש. יחד היינו מעורבים בהקמת "האגודה לקידום הקסמים בישראל". יחד הבאנו ארצה ופיתחנו את אמנות קסמי הקלוז-אפ. יחד פיתחנו את השימוש בקסמים כמדיום להעברת מסרים באירועים מסחריים ונתנו הרצאות על כך בכנס FISM – הפדרציה הבינלאומית של אגודות קוסמים (1991 בלוזאן, שווייץ). המצאנו קסמים כשכל אחד מאיתנו מביא כישורים אחרים לסינרגיה של יצירתיות והמצאה. הופענו אינספור פעמים בתערוכות מקצועיות בארץ ובעולם וזכינו בפרסים בתחרויות של אגודת הקוסמים. והיום, ממשיכים ללמוד, לפתח ולהתפתח. תודה להנהלת א.מ.י על בחירתנו כאמני במה ראויים. תודה לכל חברינו הקוסמים בארץ ובעולם ומעל לכל, לכל הצופים שנכחו באינספור הופעותינו בארץ ובחו"ל. אל דאגה, אנחנו ממשיכים. עוד תראו אותנו.

אלירון טובי ואני | הרצאה על קסמים בקידום מכירות, כנס FISM בלוזאן. 1991
הבשורה המרגשת מעלה את הזכרונות כמו בסרט. תחילתו בשנת 1962, כמעט בשחור לבן, והמשכו על במות בארץ ובחו"ל, בצבעים ובדיגיטל. למעוניינים, אספר כאן "על קצה המזלג" על מה ולמה:

5.6.2019

Hamlet’s Big Adventure!

אם אתם אוהבים את שייקספיר
תאהבו את ההצגה הזו. 
אם אתם שונאים את שייקספיר...
אתם תשתגעו על ההצגה הזו.

במסגרת פסטיבל לונדון בתל-אביב, הלהקה השייקספירית המכווצת (Reducede Shakespear Company), חוזרת לארץ עם הפקתה האחרונה "ההרפתקה הגדולה של המלט!". שעה וחצי של צחוק בלתי פוסק המציג את הסיפור של המלט מזווית שונה, מפתיעה ובעיקר מאד מצחיקה. קבוצת התיאטרון הזו התמחתה בהצגת גירסאות מכווצות מיצירותיו של שייקספיר, והמשיכה ליצירות על פי סיפורים מהתנ"ך, מההיסטוריה של העולם ומהוליווד. עתה היא חוזרת ל"מקורותיה" עם יצירתו של וויליאם שייקספיר, למחזה הידוע מכל, פרי עטו. חברי התיאטרון הופיעו בעבר בישראל פעמיים, בשיתוף התיאטרון הקאמרי בהצלחה חסרת תקדים.

ההרפתקה הגדולה של המלט! 
עוד לפני הטרגדיה היתה בעצם ההרפתקה הגדולה שלו. הפקה מטורפת ולגמרי מומצאת, וכמו שהוליווד ממציאה פריקוול לסרטי גיבורי העל המציאו חברי הקבוצה פריקוול להמלט. ובהצגה שלהם, שום דבר לא רקוב בממלכת דנמרק.

1.6.2019

כחומר ביד היוצר-אומנות עכשווית בישראל | אפרת דגני

המהפכה התעשייתית הרביעית בעיצומה. מכשירי תקשורת ניידים עם יכולות חישוב אדירות, זמינות לכולם. הדפסה תלת-מימדית של מוצרים ואברים. רובוטים אינטליגנטיים מיומנים בביצוע משימות שאינן חוזרות על עצמן. בקרוב מאד נראה בכבישים מכוניות ללא נהג שישמחו להסיע כל אדם ליעדו, ביעילות ובבטיחות. Internet of Things – אין ספור מכשירים ומוצרים שמחוברים לאינטרנט לצורך הפעלה מרחוק, איסוף והעברת נתונים. הרופאים צופים ומקדמים פתרונות טכנולוגיים שיתקנו ליקויים במוח האנושי. יכולת התערבות ועריכת הגנטיקה האנושית. כל אלה הם רק חלוצי המהפכה התעשייתית החדשה. לדברי פרופ' קלאוס שוואב-המייסד ויו"ר הפורום הכלכלי העולמי שטבע את המינוח "המהפכה התעשייתית הרביעית" בכנס דאבוס 2016, אנו עומדים בפני תהליכים חסרי תקדים שישנו ללא הכר את הדרך שבה אנחנו חיים, עובדים ומתקשרים עם אנשים אחרים. המהפכה התעשייתית הרביעית נמצאת בעיצומה, מונעת ע"י גידול האוכלוסיה העולמית והצורך להאכיל ולכלכל את האוכלוסיה המתרבה בקצב אקספוננציאלי ולהבטיח צמיחה. 

"היום אין כל צורך באומנות (קראפט). התעשייה מייצרת ומצליחה להביא עד אלינו כל מה שאנחנו צריכים, במהירות וביעילות. ובכל זאת, האומנות ממשיכה להתקיים ולפרוח, כשבצידה האחד אנשים שמתעקשים לשמר ולשכלל את יכולת היצירה בעבודת יד ולהביע באמצעותה רעיונות ודעות. ומצד שני, אספנים שמתרגשים מתוצרי עבודת הכפיים, המקושרים למציאות החברתית" כותבת אפרת דגני. בספרה "כחומר ביד היוצר – אומנות עכשווית בישראל", אצרה אפרת דגני עבודות וסיפורים של יוצרי קראפט ישראליים. באוסף של דגני, כל העבודות המוצגות הן ישראליות, קשורות להוויה הישראלית ובעלות מסר חברתי אנושי. עבודות היד המוצגות בספר, מחולקות בהתאם לתחומי השימוש: אותיות ומלים, מיכלים, מארגים. הן נעות במרחב שבין זיכרון ונוסטלגיה לטכניקות של הדורות הקודמים, לבין חדשנות ופריצות דרך ברעיונות, טכניקות יצירה וחומרים חדשים. למשל:

9.5.2019

סשה וולץ ואורחים - CONTINU | ארבעה מופעים בישראל

להקת "סשה וולץ ואורחים" של הכוריאוגרפית סשה וולץ, מגיעה שוב לתל-אביב לאחר שני ביקורים מרשימים. בביקור הראשון העלתה הלהקה את היצירה "גוף", שהותירה את הקהל נפעם ובשני, העלתה באופרה הישראלית את גרסתה ל"דידו ואניאס" שהתרחשה באקווריום ענק וקסום. 

עתה היא באה עם יצירה חדשה שנוצרה בשיתוף 24 הרקדנים הנוטלים בה חלק. קוֹנְטִינוּ Continu  - יצירה מרתקת בה בוחנת וולץ עם הרקדנים את המתח הנוצר בשילוב בין האמנויות השונות כוריאוגרפיה, מוסיקה  ועיצוב הבמה. בחיבור בין השלושה נוצרת אנרגיה מיוחדת שבליווי שם היצירה, מעידה על המשכיות ועל הפעילות הבלתי פוסקת של כוחות הטבע. היצירה התפתחה משורה של עבודות שיצרה וולץ לאירועי פתיחה של כמה מוזיאונים בולטים ב- 2009. בפתיחה המחודשת של נוייס מוזיאון בברלין שעבר שיקום על ידי האדריכל דייויד צ'יפרפילד, וגם בפתיחת המוזיאון לאמנות בת זמננו שתכננה זהא חדיד ברומא. את היצירה רחבת ההיקף הזו מלווה מוסיקה מגוונת והמוטיב הבולט הוא יצירתו של המלחין אדגר וארזה "ארקאנה". יצירה זו היא לב ליבה של העבודה אליה מצטרפים קטעים מוסיקליים נוספים בהם הקונצ'רטו לאבוב מאת מוצרט, מוסיקה מאת קלוד ויוויה ויצירתו של המלחין היוני יאניס קסנאקיס.