בעקבות הצלחת שלושת הקונצרטים הראשונים בסדרת "הכורלית
הקטנה", יסיים קונסורט ברתיני את עונת 2023-2024 בביצוע האופרה "דידו
ואניאס" של הנרי פרסל, עם בימוי ותנועה, תלבושות ותאורה שתבטא את סערת הרגשות
הפנימית של דידו-מלכת קרתגו.
דידו ואניאס
האופרה הידועה של המלחין האנגלי מתקופת הבארוק הנרי פרסל, היא
למעשה האופרה ה״טהורה״ היחידה שכתב, בין היתר כיוון שזוהי יצירתו התיאטרלית היחידה
שכולה מושרת. היצירה, שהיא האופרה הראשונה שמושרת בשפה האנגלית, היא מהאופרות
החשובות ביותר אי פעם ומהיצירות המונומנטליות של תקופת הבארוק. היא מספרת את סיפור
אהבתם העזה של מלכת קרתגו והנסיך הטרויאני שכובש את ליבה בסערה ואז עוזב אותה למות
בודדה ביאושה.
תכנית המופע:
·אנסמבל הנגנים – הנרי פרסל - שאקון בסול מינור
·מקהלת ברתיני בניצוח רונן בורשבסקי – הנרי פרסל - מתוך "מוסיקת אבל
למלכה מרי"
oMan that is born of a woman
oIn the midst of life
oThou knowest Lord
·הפסקה
·"דידו ואניאס" – אופרה בשלוש מערכות
צילם: בני שילה
המופעים:
אודיטוריום אלמא
בזכרון יעקב – 22 ביוני 2024 בשעה 11:00
אולם רקנאטי, מוזיאון
תל-אביב – 24 ביוני 2024 בשעה 20:00
אולם רקנאטי, מוזיאון
תל-אביב – 26 ביוני 2024 בשעה 20:00
·אורי אלקיים - המכשף: בוידאו שלמטה, אורי מופיע באריה מתוך האופרה Il Trovatore. אורי הוא הדראג קווין הישראלית היחידה שהופיעה בתחרות הדראג של Ru Paul.
·נטע פלומן - אישה שניה
·רונה שרירא ונעמי בורלא - מכשפות
·נתן לוין - מלח
·שיר פרץ – מרקיורי
אודות איריס גורן – בימוי וכוראוגרפיה
אמנית תנועה, בוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ובעלת
תואר מאסטר מטעם אוניברסיטת ניו יורק במחול וחינוך למחול. במשך שנים רבות
ניהלה סטודיו לתנועה בירושלים, קבוצת מחול וכן ולימדה במוסדות חינוך רבים, ובעיקר
באקדמיה למוסיקה ובמסגרת פעילות המרכז למוסיקה משכנות שאננים. לצד עבודותיה
הכוריאוגרפיות, עסקה איריס בבימוי ותנועה לתיאטרון, לאופרה, להפקות האקדמיה
למוסיקה בירושלים ובמסגרות לימודיות אחרות. בשנת 1998 הוזמנה לביים את האופרה
"אורפיאו ואורידיצ'ה" מאת גלוק בפסטיבל שהתקיים בתיאטרון הרומי של מרידה
שבספרד, עם אנסמבל "קפילה ריאל דה מדריד" ושנתיים אח"כ העלתה הפקה
של אותה האופרה בפסטיבל המוסיקה הבינלאומי בראשון לציון (ובירושלים) עם אנסמבל
"מוסיקה פיקטה" מדנמרק, בניצוח בו הולטן.
משנת
2000 ועד 2022 לימדת הגב' גורן תנועה לזמרים במחלקה הווקאלית של האקדמיה למוסיקה
ולמחול בירושלים, ותוך כך פיתחה שיטת עבודה ייחודית ופורצת דרך - "הגוף הוא
הקול". עבודותיה המיוחדות באקדמיה כללו, בין היתר, את "מלכת הפיות"
מאת פרסל, מחזור השירים "מסע חורף" מאת שוברט, ערב קברט ועוד. בשנת 2016
ביימה את הפקת "זמר שכזה" עם מקהלת ברתיני. איריס גורן העבירה סדנאות
והשתלמויות תנועה לזמרים ולנגנים בארץ ובחו"ל, ובין היתר בשוויץ, צרפת,
גרמניה, הולנד ואוסטרליה.
אודות עומר בולנג'ר – מעצב התאורה
הוא אמן רב תחומי: מחזאי ובימאי
תיאטרון, יוצר וידאו ארט, מעצב תאורה, סופר ומוסיקאי. בוגר סמינר הקיבוצים במגמת
בימוי תיאטרון. העלה עבודות במרכז דידה, תיאטרון תמונע, מקהלת מורן, צוותא תל אביב
וסמינר הקיבוצים. שימש עוזר בימאי בתיאטרון הקאמרי ובסמינר, ויצר עבודות מוסיקליות
ועבודות עיצוב תאורה בתיאטרונטו, בפסטיבל עכו (שם זכה בפרס), בתמונע, צוותא,
פסטיבל חיפה, תיאטרון יפו, בית צבי, אוניברסיטת תל אביב ועוד ועוד. ..
שלכם, יורם בר-סלע
אשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות. לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - עקבו אחרינו בפייסבוק
הקונצרט
השלישי בסדרה "הכוראלית הקטנה" לוקח את קהל המאזינים לאירופה של
הבארוק המאוחר ושל ימינו. קונסורט ברתיני יפתח בקונצ'רטו הברנדנבורגי מס' 3 מאת י.ס. באך.
יצירה מבריקה ומהנה, אותה יבצע הרכב קשתנים מעולה מתוך קונסורט ברתיני בהובלתו של
הכנר הראשי גיא פיגר.
בהמשך תבצע מקהלת ברתיני יחד עם סולנים ותזמורת, שתי יצירות מקהלתיות שעליהן שורה רוחה של מריה, אם
ישוע.
הראשונה היא ליטניה (מזמור תחינה ובקשה למריה) מאת המלחין
הצ'כי בן זמנו של באך, יאן דיסמאס זלנקה, אשר קרנו הולכת ועולה בין חובבי הבארוק
בעשורים האחרונים.
היצירה
השנייה היא המגניפיקט (מזמור הלל למריה) מאת המלחין והמנצח
הבריטי בן זמננו, ג'ון ראטר. זוהי יצירה צבעונית ומהנה בעלת תזמור עשיר, משובצת
במוסיקה עממית אנגלית ובמוטיבים ג'אזיים ולטינו-אמריקאיים.
משתתפים:
קונסורט
ברתיני – מקהלה ותזמורת
מנצח: רונן
בורשבסקי
סולנים:
תמרה נשרי – סופרן, ניצן אלון – אלט, כפיר לוי – טנור, יואב
וייס - בריטון
מופעים:
אולם
אלמא, זכרון יעקב – 4/5/24 בשעה 11.00
מוזיאון
תל אביב לאמנות, אולם רקנאטי – 8/5/24 בשעה 20.00
זלנקה
הוא ממלחיני הבארוק המוכשרים אשר עד היום נותרו עלומים יחסית. עוד בימי חייו סבל
מאנונימיות והתעלמות הממסד. לעומת זאת, הוכרה גדולתו על יד עמיתיו המלחינים כדוגמת
באך, טלמן והנדל. בשנים האחרונות ובייחוד החל מהמחצית השנייה של המאה העשרים, החלה
קהילת המבצעים להכניס את זלנקה לרפרטואר וישנן כיום כמה וכמה הקלטות מעולות של
יצירותיו הגדולות. הוצאות התווים החשובות נוהגות לפרסם הוצאות מחודשות של יצירותיו
וההתעניינות במלחין הנשכח הולכת וגוברת.
זלנקה
נולד בעיירה דרומית לפראג, בחבל בוהמיה (כיום צ'כיה). את לימודיו המוסיקליים
הראשוניים עשה בפראג ולאחר מכן התקבל לעבודה כנגן באס-ויול (מקביל לקונטרבס של
התקופה) בחצר הברון פון הארטיג, שם עשה את צעדיו הראשונים כמלחין. בחצרו של
הארטיג, שהיה מוסיקאי בעצמו וצרכן מוסיקה משובחת, יכול היה זלנקה להיתקל במוסיקה
מכל רחבי אירופה ובין השאר העתיק שם את "מיסת החכמה", יצירתו של המלחין
האיטלקי אנטוניו לוטי.
לאחר
תקופה קצרה, עבר זלנקה לדרזדן לנסות את מזלו אצל שליט סקסוניה, פרידריך אוגוסט
השני, שהיה באותה עת גם מלך פולין ונסיך ליטא. בחצרו של אוגוסט "החזק")
הועסק זלנקה כנגן באס בשכר זעום ביותר, ושם המשיך בהלחנה ביתר שאת. בשנת 176 נסע
ללימודי המשך בוינה בין היתר אצל אחד מגדולי המוסיקאים, התיאורטיקאים והמורים
בתקופה זו - יוהן יוזף פוקס. כל העת המשיך להלחין מוסיקה קתולית לחצר בדרזדן.
יצירות שביצוען היווה מרכיב חשוב בעשייה המוסיקלית של כנסיית החצר. בריאותו הרופפת
של הקאפלמייסטר של דרזדן, יוהן דיוויד הייניכן גרמה לכך שזלנקה הוא ששימש במשרה
החשובה הזו בפועל אך ללא הכרה ציבורית. לאחר מותו של הייניכן ניסה להתמודד זלנקה
על המשרה הנכספת אך המוסיקה שלו לא קלעה במדוייק לטעמו של המלך, אשר לדידו נטתה
לסגנון ה"מיושן" ופחות לסגנון הגאלאנט הנוצץ והאופראי, שהפך מקובל יותר
באותם ימים. זלנקה האומלל נאלץ להסתפק במשרה הנחותה של "מלחין כנסייה"
ללא העלאה במשכורתו.
אט אט גם
בריאותו החלה להדרדר והוא מת בשנת 1745 ונקבר בקבר לא מסומן. על אף קשייו בקריירה
המוסיקלית שלו, כשרונו כמלחין לא נעלם, כאמור לעיל, מעיני מלחיני התקופה. דווקא
יודעי הדבר העריכו מאוד את סגנונו. המוסיקה של זלנקה מאופיינת בקונטרפונקט סבוך
ועושר הרמוני ומלודי. יצירותיו רעננות, הרבה בזכות מעברים הרמוניים מפתיעים ולא
צפויים. הוא שילב במוסיקה שלו גם הרבה מסגנון פלסטרינה ועד הקונטרפונקט הבארוקי
הגבוה וכן סגנון הגאלאנט המבריק והריקודי.
ליטניה
לורטנית ZWV 151
הליטניה
היא סוגה ספרותית, מעין מזמור או שירת תחנונים ובקשות. בנצרות הליטניה היא תפילה
למריה הבתולה ומכילה הרבה מאוד שורות של בקשה ותפילה לאם המושיע ומסתיימת תמיד
במשפט "התפללי עלינו" (Ora Pro Nobis). ביהדות ניתן
למצוא מקבילה לליטניה בדמות פיוטי הושענות בהן כל שורה היא בקשה לאל שמסתיימת
במילה "הושענא". הליטניה הלורטנית (LitaniaeLauretanae) קרויה כך על שם העיר לורטו באיטליה, במחוז
אנקונה, אשר בביזיליקת "הבית הקדוש" שבה תועד שימוש ראשון במזמור בנוסח
הזה כבר בשנת 1558. מלבד זלנקה מלחינים נוספים הלחינו ליטניות והמפורסמים שביניהם:
פלסטרינה, שרפנטייה ומוצארט.
*מקהלת ברתיני
ביצעה את מיסת החכמה לפני כשנתיים מהוצאת תווים מחודשת על פי תזמורו של
זלנקה.
Magnificat
- John Rutter (b. 1945)
המלחין
והמנצח הבריטי ג'ון ראטר מוכר מאד לזמרי מקהלות ומנצחיהן ברחבי העולם. מרבית
יצירותיו כתובות למקהלה א-קפלה ובליווי עוגב או פסנתר. רובן, שירים, מזמורים
ומוטטים בנוסח כנסייתי, אך ישנן גם כמה יצירות גדולות מימדים למקהלה, סולנים
ותזמורת. ביניהן, רקויאם, גלוריה ומגניפיקט. לפופולריות הגדולה ביותר זוכה המלחין
דווקא בארה"ב, שם בוצעו יצירותיו הגדולות לראשונה, וזה היה גם גורלו של ה"מגניפיקט",
אשר בוצע בקרנגי הול בשנת 1990, בניצוחו של ראטר, ובשנת 1991 בוצעה היצירה בקתדרלה
המפורסמת של קובנטרי באנגליה, זו שנחרבה כליל במהלך הבליץ הגרמני של מלחמת העולם, ונבנתה
מחדש.
מזמור המגניפיקט,
מושתת על טקסט מתוך הבשורה על פי לוקס, פרק ראשון. הוא מוקדש לבתולה הברוכה מריה.
המגניפיקט היה חלק קבוע בטקסט הליטורגי הקתולי של שירת ערבית. אחרי הרפורמציה
המזמור הזה שולב גם בליטורגיה הפרוטסטנטית והאנגליקנית. הטקסט הספציפי הזה משך
מלחינים רבים מאד החל משלהי ימי הביניים, למעשה יותר מכל טקסט ליטורגי אחר למעט
המיסה עצמה, ואופני ההלחנה היו רבים ומגוונים עד מאד. בראשית היתה זו הלחנה על פי
מיטב המוסכמות הגריגוריאניות, והחל מהרנסאס ועד למאה ה – 18 הלכה היצירה וקיבלה
צורות יותר מורכבות, עשירות ורבות הבעה. מוכרים מאד המגניפיקטים של ויקטוריה, פלסטרינה,
לאסוס, מונטוורדי, שיץ, פרגולזי, באך, ויואלדי ומוצארט (הווספרס). אחרי כתיבת
יצירות אלה, חלה הפסקה ארוכה בתקופה הרומנטית. במאה העשרים חזרו מלחינים וחיברו מגניפיקטים,
בעיקר אחרי 1970.
ג'ון
ראטר משבץ בתוך הטקסט הליטורגי המסורתי שיר בנוסח עממי מהמאה ה – 15 שהוא אלגוריה
על
הבתולה Of a
Rose, a lovely Rose. העבודה כולה היא מלאת אנרגיה, מקצבים
סינקופטיים, משלבת מנגינות עממיות ולחני תפילה מסורתית, ברוח קלילה יחסית, לעיתים
כמעט לקוחה מעולם מחזות הזמר. שירתית וזורמת,
ובתזמור מעולה.
שלכם, יורם בר-סלע
אשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.
בכל יום בחופשת הפסח יוגרלו שני כרטיסי כניסה מתנה בין המחליקים המצטלמים והמתייגים העולים על משטח ההחלקה. במהלך החג יתקיימו שלל הופעות החלקה אמנותית לכל המשפחה
היכל הקרח Ice Peaks זה המקום לגלות את האקסטרים שבהחלקה על הקרח, לבלות יום כיף עם המשפחה או עם החברים על הקרח – להצטלם להעלות ולתייג
כשכולם מדברים על נשות המילואימניקים שמצפות לאיש שיצא לקרב- קבוצה אחת נותרה "שקופה" בימי המלחמה. אלו הרווקות שאין להן אפילו למי להתגעגע, אלו שהמלחמה הפכה את הבדידות והכמיהה לזוגיות לקשה ומייסרת.
בתערוכה חדשה של "אמונה" המכללה האקדמית לאמנויות ועיצוב, מבית תנועת אמונה - שילת מזרחי, רווקה בת 38, יצאה למסע צילומים מרהיב ברחבי הארץ והיא מביאה בתערוכה חדשה את קולן של הרווקות ומבקשות הזוגיות בימי המלחמה. מזרחי, מהצלמות המובילות בישראל ומרצה במכללת אמונה רתמה למסע 25 רווקות שצולמו בחודשים האחרונים במקומות היפים בישראל. התערוכה כוללת צילומים, סרטונים וטקסטים אישיים של הנשים שהצטרפו למסע.
התערוכה תיפתח מחר (שני, 18/03/24) בערב השקה מיוחד ב"וילה-הגלריה לאמנות עכשווית", במכללת אמונה בירושלים ותהיה פתוחה לציבור הרחב עד 02/05.
---------
עוד יום עובר ואני פה. עומדת. מחכה בפתח, מחכה שיגיע שיתפוס כבר מקום. מחכה שתגיע כי שמרתי לך מקום ואני פה שומרת על הלב, עומדת בפתח כל יום, כי אולי בכל רגע תגיע... ואולי זה בכלל כדי לא להיפגע.
מאז פרוץ המלחמה עולה שוב ושוב הקושי והמורכבות הגדולה של נשות המילואימניקים החוששות ומצפות לאיש שלהן שנמצא בחזית. אך כאבן של נשים רבות נעלם מהשיח הציבורי, כאבן של אלו שאין להם למי להתגעגע, אלו שמייחלות לאיש שיצפו לו שישוב מהקרב, אלו שהיו מעדיפות את החשש לאהוב ליבן מאשר את החוסר הענק בחייהן. אלו הרווקות ומבקשות הזוגיות שקולן כמעט שלא נשמע.
תערוכה חדשה של מכללת "אמונה" מבית תנועת אמונה- "בראשית"- מביאה את קולן וההתמודדות הכואבת שלהן מאז ה- 7 באוקטובר. מדובר בתערוכת יחיד שילת מזרחי, מצלמות האופנה המובילות בישראל ומרצה לאמנות דיגיטלית במכללת אמונה לאמנויות בירושלים.
מדובר במסע צילומים ייחודי בו השתתפו כ-25 רווקות בגילאי 25-45 והתקיים בחודשים האחרונים במקומות שונים ברחבי הארץ- חוף גדור בחדרה, חוף דור, בית גוברין, ים המלח, חוף פלמחים ובתרונות רוחמה. התערוכה כוללת סדרת צילומים מרהיבה, סרטונים וטקסטים אישיים שכתבו המצולמות.
מזרחי, רווקה בת 38 מירושלים, בחרה לצאת למסע מתוך המקום האישי שלה כשהיא מציגה בתערוכה את התהליך החיפוש וההתמודדות עם הקשיים של הרווקות במהלכו. כל פריים בתערוכה מתייחס לרובד אחר בהתמודדות של ימי הרווקות. בין היתר עולים בפריימים השונים נושא הבדידות, הרצון לצאת מהמעגל אל הנחלה הפרטית, על סימני השאלה בדרך, על הזמן שאוזל ונעלם, על האמהות והרצון להביא חיים לעולם וגם על נשיות ככח לתמיכה הדדית שמעניק לרווקות כוחות להמשך.
בטקסט צילומי מבויים ומוקפד היא לוכדת את מבטן הייחודי של נשים, נשים הנמצאות במסע שלהן בחיפוש אחר זוגיות ובעיקר בעת הזו. היא מציגה אחדות נשית מיוחדת אותן מבקשות הרווקות במיוחד בעת הזו. כל צילום חושף סיפור של תקווה, פגיעות ותשוקה. כל צילום מספר סיפור אישי ואוניברסלי של המתנה וגילוי, של עומק וכנות. בצילומיה מספרת מזרחי את סיפורן של הנשים, אלו המחכות לאהוב שיגיע, אלו המחכות לאהוב שיחזור, ואלו שעבורן האהוב כבר לעולם לא יחזור ועליהן לאסוף מחדש, ולהתחיל מבראשית.
ראשת המכללה האקדמית "אמונה" לאמנויות ועיצוב ד"ר אפרת גרוסמן: "אחד החוזקות של הצילום הוא בהנכחת סיטואציות מחיי היומיום שלנו באופן שלא ראינו עד כה. כולנו מודעים לתופעת הרווקות המאוחרת, היא מצויה בכל בית, כולנו יודעים שצריך לעזור בכל צורה, ובכל זאת, לראות את זה על קירות הגלריה זה קשה ולא מניח את הדעת. אנחנו תמיד דוחפים את הסטודנטים והסטודנטיות שלנו, לא לפחד מלהעלות נושאים כואבים ולתת להם במה ופרשנות אמנותית. זה ערוץ שהוא מעל המילים וכאן זה בולט במיוחד."
שילת מזרחי: "בצילום, נתתי מקום לנשים, רווקות, שעומדות על המשמר, מחכות לאהוב, מחכות לו, לזה שיגיע ויכנס ללב וישאר. למדנו לפנות מקום, למדנו שלרוקן מגירות מהלב זה עוזר. אבל מה קורה אם המקום הזה נשאר ריק יותר מידי זמן. והלבד כל כך אכזר. לרגע אחד קבוצת נשים ממקומות שונים הגיעו לאותו מקום רק כדי להרגיש שהן יחד".
קרדיט תמונות: שילת מזרחי
אוצרות התערוכה: ג'ודית אניס ועדי אנג'ל
התערוכה מתקיימת ב"וילה-הגלריה לאמנות עכשווית" במכללת אמונה בירושלים.
תאריך פתיחה: מחר, יום שני, ח' אדר ב', 18/04/24 בשעה 18:00 – ערב השקה מיוחד.
תאריך נעילת התערוכה: כ"ז ניסן, 02/05/24.
ימים ושעות פתיחה: א'-ה'- 09:00-19:00
התערוכה פתוחה לכניסה חופשית.
אשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות. לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - עקבו אחרינו בפייסבוק
הקונצרט
השני בסדרת "הכורלית הקטנה" של מקהלת ברתיני יוקדש לביצועי בכורה
של מנחם ויזנברג – מבכירי המלחינים בישראל, ותלמידיו. בחלק הראשון של הקונצרט,
תושמע היצירה "עוגב הליל השחור" שהלחין ויזנברג במיוחד עבור
מקהלת ברתיני. היצירה כוללת מספר שירים של המשורר דוד פוגל, שהופיעו במחזור השירים
הגדול "לפני השער האפל", שיצא לאור בשנת 1923.
בחלק
השני, שירים עבריים מוכרים ואהובים, בעיבודים חדשים של ארבעה מתלמידיו של ויזנברג:
נעמה תמיר-קפלן, אודי פרלמן, ניר כהן – שליט, מתן
סרי. ארבעת המוזיקאים היו תלמידיו של מנחם ויזנברג באקדמיה למוזיקה בירושלים.
אתמול, יום ה' 14 במרץ, התראיין מנחם ויזנברג במגזין קול המוסיקה, לקראת מופעי "שירי אהבה" של מקהלת ברתיני. להאזנה לראיון, הקליקו כאן והאזינו מ-1:20.
שירי
אהבה בביצוע מקהלת ברתיני
מנצח: רונן
בורשבסקי
סולנים: רעות
ונטוררו, גיא פלץ
פסנתרנים: אילן
לוין ואסיה לוקשין
אולם
אלמא, זכרון יעקב – 30/3/24 בשעה 11.00
מוזיאון
תל אביב לאמנות, אולם רקנאטי – 1/4/24 בשעה 20.00
עורך
ומפיק: חגי גורן | ניהול ומכירות: יערה מיטלמן
| עיצוב גרפי: שרון מיכאלי
שיווק: אוצר
תרבות | יחסי ציבור: יורם בר סלע
התכנית:
·הרצאת
פתיחה: פרופ' אריאל הירשפלד
·מנחם
ויזנברג (נ. 1950) / דוד פוגל (1891 – 1944)
ביצוע
בכורה של "עוגב הליל השחור" – שירי דוד פוגל למצו
סופרן, בריטון, מקהלה ופסנתר
שירים
מתוך "לפני השער האפל" – משנת 1923
סולנים: רעות
ונטוררו, מצו סופרן, גיא פלץ, בריטון
פסנתר: אילן
לוין
·שירי
אהבה מהקלאסיקה הישראלית | עיבודים חדשים בהזמנת מקהלת ברתיני
ליד
הפסנתר: אסיה לוקשין
דוד זהבי
/ יעקב אורלנד - אני נושא עימי
עיבוד: נעמה
תמיר-קפלן
סשה
ארגוב/ עמוס אטינגר - כשאור דולק בחלונך
עיבוד: נעמה
תמיר-קפלן
שמוליק
קראוס / רחל – התשמע קולי
עיבוד: אודי
פרלמן
נורית
הירש/ דוד אסף – פרח הלילך
עיבוד:
ניר כהן - שליט
סשה
ארגוב/ יעקב שבתאי - אהובתי שלי לבנת צוואר
עיבוד: מתן
סרי
מתי כספי
/ אהוד מנור – ברית עולם
עיבוד: אודי
פרלמן
עודד לרר
/ לאה גולדברג – סליחות
עבוד: ניר
כהן-שליט
כספי /
רוטבליט - לקחת את ידי בידך
עיבוד: מתן
סרי
מנחם ויזנברג מספר על היצירה
"עוגב הלילה שחור"
"התוודעתי
לראשונה לשיריו המופלאים של דוד פוגל עוד בהיותי תלמיד תיכון בן שש עשרה. הספרן של
בית הספר המליץ לי בחום לקרוא בעיקר את המחזור "לפני השער האפל"
שנמצא בספר "כל שירי דוד פוגל" בעריכתו של דן פגיס. זו הייתה
אהבה מקריאה ראשונה. עוצמת השירים ויופיים המיוחד נגעו בי וריגשו אותי באופן עמוק
ביותר. הכתיבה התמציתית, הדימויים המדהימים והמפתיעים, הצבעוניות העשירה, המצלול
של השפה והריתמוס החופשי, המשוחרר והקולח דברו אל לבי מיד, למרות שזו הייתה שירה
שונה מכל מה שהכרתי עד אז. לצד הקדרות והעצב הקיומי האופפים לא מעט מן השירים, יש
גם שירי אהבה נפלאים, חלקם לבני משפחתו הקרובים וחלקם ארוטיים ביותר, אך מעוצבים
בעידון רב. הייתה לי כבר אז תחושה ואולי אף ידיעה מוקדמת שיום אחד אכתוב מוסיקה
לחלק משירים אלו. חלפו קרוב לשישים שנה וסוף סוף מימשתי רצון נעורים זה.
לפני
כשנתיים, כאשר הוזמנתי לכתוב יצירה חדשה עבור מקהלת ברתיני, נעניתי מיד בחיוב
וידעתי שהטקסטים להם אכתוב מוסיקה יהיו מתוך מחזור השירים "לפני השער
האפל" של דוד פוגל. החלטתי
לציין 100 שנים לפרסום קובץ השירים של דוד פוגל ולחגוג עם הטקסטים שלו.
תהליך
בחירת השירים היה מרתק מבחינתי. הבנתי שאזדקק להרכב של זמרת וזמר סולנים, מקהלה
וכן פסנתר בתפקיד משמעותי, כדי לתת ביטוי הולם לתכנים של השירים שבחרתי. יש במחזור
שירי טבע ועונות השנה, שירי אהבה בגוף ראשון, שירי נוסטלגיה ושירים המבטאים הלכי
נפש קודרים. אופן ארגון המחזור הושפע הן מהמרכיבים התמטיים של נושאי השירים והדהוד
שלהם לאורך המחזור, הן ממצלול הטקסט עצמו כחומר גלם מוסיקלי והן מתכנים
מוסיקליים טהורים של ארגון, צורה, מבנה וגיוון תזמורי.
השפה
המוסיקלית שבה כתבתי את היצירה מבוססת על כתיבה פוסט-טונאלית,
המשתמשת באופן חופשי בשנים-עשר הצלילים הכרומטיים עם צלילים מרכזיים משתנים. זו
מוזיקה הבעתית מאוד הקרובה לתפיסתו של בלה ברטוק לגבי "מוסיקת
שנים-עשר הטונים" ולא למוסיקה הסריאלית של שנברג ותלמידיו.
המוסיקה מאד אקספרסיבית. המקהלה פוגשת עולם מוזיקלי
חדש. שפה מוזיקלית אחרת. כאן ועכשיו. המאה ה-21".
תהלוכת עדלאידע, בשיתוף ילדי המפונים והמילואימניקים ובתפילה לשחרור החטופים, האירוע המסורתי בניסים בכר ואירועים בכלל שכונות העיר: כל מה שצריך לדעת לקראת פורים בירושלים
ירושלים מתכוננת לחגיגות פורים, בצל המצב הבטחוני: עיריית ירושלים שמחה להציע, במיוחד השנה, מגוון של אירועים לכלל התושבים והמבקרים בעיר.
ראש העיר ירושלים, משה ליאון: "במיוחד השנה, העיר ירושלים, בירת העם היהודי, מתכוננת לחגיגות פורים שיהוו סמל להתעצמות הנפש, לניצחון הרוח, לאחדות ולתקווה. הכנו אירועי פורים ברוח התקופה - עם עדלאידע שמתמקדת בילדים, הגיבורים הקטנים של כולנו, במשפחות אנשי המילואים ובחיזוק הרוח.
העדלאידע תצעד לראשונה אחרי 42 שנים לצד אירועי רחוב לצעירים ואירועים לכל המשפחה.
אני מזמין אתכם, כל תושבי ירושלים והמדינה, להגיע וליהנות מחגיגות ירושלמיות מיוחדות. חג פורים שמח!"
עדלאידע חגיגית: לראשונה אחרי 42 שנה, העדלאידע תצעד ברחובות ירושלים והכל ברוח התקופה - למען ילדי ישראל, חיזוק החוסן הלאומי ואחדות העם.
שיירה של מיצגים מקוריים ויוצאי דופן, הנושאים מסרים של נחישות, גבורה וניצחון הרוח, תצעד במרכז הבירה ירושלים ובראשה מיצג של סמל החטופים. בעדלאידע יצעדו, בין השאר, קהילות מפונים, משפחות המילואימניקים וילדיהם וקבוצות ילדים מירושלים ומרחבי המדינה, בתפילה לשחרור החטופים. בנוסף, יוצגו בובות ועבודות של אמנים ששבו מלחימה בעזה ומיישובי העוטף שנפגעו - תמצית החוסן הירושלמי והישראלי בצעדה עוצמתית אחת.
התהלוכה תחל את דרכה במלון ענבל בסמוך לגן הפעמון ותסיים ברחבת המשביר הישן ברח' המלך ג'ורג' | 25.3, ט"ו באדר ב', 14:00-10:00.
בעדלאידע השנה ישתתפו עשרות יוצרים ויוצרות, שחלקם מפונים ואחרים אף חזרו לא מזמן משירות מילואים ברצועת עזה, וכן גופי תרבות ירושלמיים וקהילות שונות מרחבי העיר והמדינה. זאת תהיה חגיגה ירושלמית אמיתית, בה יבואו לידי ביטוי הכישרון, היצירתיות ותשעת הקבין של יופי שירדו על עיר הבירה.
בעדלאידע יוצגו כ-30 פרויקטים מקוריים בבכורה עולמית בשילוב תזמורות, להקות מחול ובמות מוזיקליות.
בעדליאדע ירושלים תוכלו לפגוש באריה שואג בועות סבון, סמל ירושלים שקם לתחייה עליו רוכבת ילדה גיבורה (מיצג של אמן מסטודיו לילי ופלוג'ה שפונה מקיבוץ צבעון שבצפון); מגדל דוד הופך לסחרחרה ענקית, בה ישן וחדש מתערבבים בדהרה; להקת כלי זמר בגובה של שלושה מטרים עם תזמורת חיה (מיצג שהוכן בשיתוף לב קרייטמן, מנכ"ל המידברן, מניצולי הטבח בעוטף עזה אשר שב משירות מילואים ארוך בעזה); ארבעים רקדניות לבנות עם שמלות שייהפכו לצבעוניות בהשראת הסיפור של חנהל'ה ושמלת השבת.
מיצגים נוספים שתוכלו לפגוש בעדלאידע: עכבישה מכאנית ענקית שתרקוד ברחובות; להקת אנימא עם בובות ענק ולידה הרכב K-POP דמיוני, שירקיד אתכם ברחובות; מכונת עננים בצבעים, שירחפו מראשו של המדען אלברט איינשטיין; ילד קטן מרחף על יונת שלום ענקית; משפחת קנגורו ג'ינג'ית קופצנית (מיצג שהכינה קהילת מפונים משדרות ביחד עם תושבי ירושלים - למען חזרתם של משפחת ביבס); תינוק עצום נופל על הישבן וממשיך לקום וללכת; תרנגול הודו ענק שמקרקר אדר, דר, דר ברחובות; ואפילו חמורו של המשיח יבוא לבקר בליווי נגינה ותפילה.
נקודת התחלת התהלוכה: בסמוך למלון ענבל, נקודת סיום: רחבת המשביר הישן
כמו כן, יוקמו 7 במות בידור לאורך המסלול:
חצר ימק"א, בין השעות 9:30-14:00 – מנחה: השחקנית נעמי לבוב. הופעות: תזמורת כלי הנשיפה ירושלים ע"ש איתן אביצור; אלפרט ביג באנד.
צומת ממילא, בין השעות 9:30-14:00 – מנחה: האמנית יעל, את מגזימה. הופעות: ;Portman T ; הרכב טואלט Tualet.
כיכר צה"ל, בין השעות 9:30-14:00 – מנחה: חיים בן שמעון (חב"ש). הופעות: קפה אמאן ישראל.
כיכר ספרא, בין השעות 10:00-16:00 – מנחה: המשוררת והיוצרת עמית צפריר. הופעות: חמישיית איתי בן נון; פריצת דיסק; DJ SHAZO.
בית יואל, בין השעות 10:00-16:00 – מנחה: השחקן והתסריטאי חנן סביון. הופעות: צלילי העוד עם הזמר רמי דנוך; אטלנטיקה; DJ SHAYGO.
כיכר ציון, בין השעות 9:30-16:00 – מנחה: שדרני רדיו ירושלים – אולפן פתוח.
רחבת המשביר הישן, בין השעות 10:00-16:00 – מנחה: השחקן והבמאי יאיר להמן. הופעות: פולקעס; שמאן שמאן; DJ GONDI.
אירוע הרחוב המסורתי בניסים בכר: כבכל שנה, יתקיים גם השנה האירוע המסורתי לצעירים בירושלים בהפקת חברת אריאל. האירוע יתקיים ברחובות ניסים בכר ואגריפס, עם עמדות דיג'יי, תחפושות ואווירה נהדרת של פורים ירושלמי. הכניסה לאירוע חופשית | 25.3, ט"ו באדר ב' החל מהשעה 11:00.
אירועים לכל המשפחה: מוסדות התרבות הירושלמיים, ובהם תיאטרון ירושלים, היכל התרבות בית העם, היכל התרבות רמות והיכל פיס פסגת זאב, יקיימו שורה של הצגות ומופעים באווירת פורים. בנוסף, המינהלים הקהילתיים ברחבי העיר יקיימו יותר מ-100 פעילויות ואירועים למשפחות ולילדים.
אירועי פורים לסטודנטים ולצעירים: אירועים פורימיים יתקיימו בערב פורים (24.3) במגוון אתרים בעיר, בהם הארנה, הגן הבוטני, תיאטרון הקרון, מגדל דוד ועוד. לצד אלה, תקיים אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית אירוע לסטודנטים.
במסגרת אירועי חג הפורים שיתקיימו השנה במרכז העיר, ובראשם עדלאידע ירושלים, צפויות חסימות רחובות נקודתיות ושינוי במסלולי קווי התחבורה הציבורית השונים
ביוזמת עיריית ירושלים ובניהול אומנותי של תיאטרון הקרון, יתקיימו השנה, לראשונה מאז 1982, חגיגות העדלאידע בעיר שייערכו בסימן האחדות בעם, ניצחון הרוח והחוסן הלאומי. בעדלאידע, שאותה יוביל מיצג סמל החטופים, יצעדו בין השאר קהילות מפונים, משפחות המילואימניקים וילדיהם וקבוצות ילדים מירושלים ומרחבי המדינה, בתפילה לשחרור החטופים.
צעדת העדלאידע תחל בשושן פורים, יום שני, ה-25.3.24 מהשעה 10:00 ותסתיים בסביבות השעה 14:00. הצעדה תצא מכיכר פלומר (צומת גן הפעמון) ולאחר מכן תמשיך העדלאידע לרחובות מרכז העיר עד לסיומה ברחבת המשביר הישן שברחוב המלך ג'ורג'.
במסגרת האירוע, ייחסמו לתנועת כלי רכב מספר רחובות במרכז העיר והתחבורה הציבורית תוסט לתוואי חלופי. חסימת הרחובות תתקיים במקביל להתקדמות הצעדה, על מנת לצמצם ככל הניתן את ההפרעה לתנועה ולאפשר רציפות תחבורתית ביום החג.
רחוב דוד המלך ייחסם לתנועה בשעה 6:00 בבוקר עד השעה 11:00. בין השעות 9:30-11:30 ייחסמו לתנועה רחוב שלמה המלך, כולל כיכר צה"ל וצומת קריב/אגרון, כמו גם רחוב יפו בו תיעצר תנועת הרכבת הקלה. רחוב קינג ג'ורג' ייחסם לתנועה במקטע צומת הרחובות שטראוס ויפו ועד לרחבת המשביר הישן החל מהשעה 11:00 ועד לסיומה של הצעדה בשעה 14:00.
קווי האוטובוס שמסלולם עובר בתוואי הצעדה יוסטו לרחובות חלופיים. הקווים 18 ו-13 של אגד, והקווים 49, 83 ו-91 של סופרבוס, שמסלולם עובר ברחוב דוד המלך, יוסטו בין השעות 6:00 ל11:00 לרחובות חלופיים.
במהלך חסימת רחוב שלמה המלך וכיכר צה"ל בין 9:30 ל-11:30 תוסט למסלולים חלופיים תנועת הקווים הבאים: קו 1 וקו 18 של אגד והקווים 2, 38, 49, 83, 163, 517 של חברת סופרבוס.
חסימת המקטע שבין רחוב שטראוס לרחבת המשביר הישן בין 11:00 ל-14:00 תסיט את מסלולם של: קו 7, 13, 17, 18, 19, 22, 34 של חברת אגד והקווים 71, 72, 74, 75, 77, 78, 92 של סופרבוס.
בנוסף לאירועי העדלאידע יערך כבכל שנה גם אירוע הרחוב המסורתי ברחוב ניסים בכר. בשל המבלים הרבים שימלאו במהלך החג את מתחם השוק והרחובות הסמוכים, רחוב אגריפס ייחסם במקטע שבין רחוב ניסים בכר ורחוב כי"ח בין יום ראשון (24.3) בשעה 20:30 ועד למחרת בשעה 18:00. תנועתם של קווי האוטובוס העוברים ברחוב אגריפס תוסט לרחוב בצלאל הסמוך וביניהם: קו 18 וקו 480 של אגד, הקווים 74, 75, 78 של סופרבוס והקווים 25, 45 ו-60 של חברת אקסטרה וכן קווי הלילה השונים. בהתאם להתפתחות הצעדה ובכפוף להחלטת המשטרה, יתכנו גם חסימות נקודתיות וזמניות של הרחובות בצלאל והנביאים.
ביום החג (25.3.24), רכבת ישראל תתגבר את שירות הרכבות לבירה וממנה לטובת המבקרים המגיעים מחוץ לעיר. הרכבת הקלה תפעל בשירות מקוצר מפסגת זאב לגבעת התחמושת ומהר הרצל לתחנה מרכזית, ביום ראשון 24.3.24 מ-16:30 עד 20:30 וביום שני 25.3.24 מ-9:00 עד 15:00. הרכבת הקלה תפעל כסדרה במהלך כל הלילה בין ראשון לשני. ייתכנו השבתות נוספות בהתאם להחלטת המשטרה ועל פי המצב בשטח. השינויים יפורסמו באתר עיריית ירושלים, במוקד 106 ובמוקד כל קו שמספרו 8787*.
מעיריית ירושלים נמסר: "גם בימים מורכבים אלו, אנו מזמינים את הירושלמים ואת המבקרים מכל רחבי הארץ להצטרף אלינו בצעדה שתבליט את האופטימיות, התקווה והסולידריות שכל כך מאפיינים את החברה הישראלית. אנו מזמינים את כל בית ישראל לעלות לעיר הבירה וליהנות מהחוויה הייחודית של פורים בירושלים. בואו ליהנות ממגוון המיצגים והפעילויות בעדלאידע ובשאר אירועי פורים. אנו מבקשים מהציבור להישמע להוראות הפקחים ובטוחים שתהנו מאווירת החג הירושלמית".
אשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות. לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - עקבו אחרינו בפייסבוק