13.8.2018

פינה לפינה באוש



הרבה נכתב ונאמר על באוש, מעין קיסרית המחול המודרני, מיוצרות תיאטרון המחול. לפני כמה שנים צבאנו על קופות הקולנוע בניסיון להשיג כרטיסים לסרט אודותיה, (סרטו של וים ונדרס "פינה" 2011) חוששים שירד מהמסכים ונחמיץ. עתה ניתן יהיה לשוב לצפות בלהקה שחוזרת לארץ לאחר 21 שנים עם היצירה  "מזורקה פוגו". זה יהיה מופע הפתיחה של סדרת המחול 2018-2019 בבית האופרה. 

על היצירה "מזורקה פוגו" 
היצירה נוצרה בשיתוף התערוכה הבינלאומית בליסבון אקספו, מוקדשת לעיר ליסבון ומשתתפים בה כ- 30 רקדנים. באוש הרכיבה פסקול מיוחד המלווה את היצירה משירי פאדו בביצוע מי שנחשבת למלכת הזמר הפורטוגלי אמיליה רודריגז, וגם סמבה ברזילאית ובוסה נובה, ועד למוזיקת ג'אז מאת דיוק אלינגטון ובן וובסטר והזמרת ליסה אקדל, ומוזיקה קלאסית בביצוע רביעיית בלנסקו והכנר גדעון קרמר ועוד.

בהתחלה פורץ רקדן אל הבמה, מסתובב במהירות מטורפת ומזנק למעלהת ברקע צלילי סקסופון, ואז הוא נעלם.
אישה מופיעה על הבמה ומתחילה לגנוח לתוך מיקרופון. לצלילי מוזיקת בלוז ענוגה נשכבים הגברים בשורה על הרצפה ומניחים לאישה לדאות באוויר מעל לידיהם המורמות. היא מטפסת על כתפיו של אחד הגברים ומפילה עצמה לאחור אל זרועותיהם של הגברים האחרים. כשהיא ישובה על כיסא גברמסובב אותהוהיא גונחת. לא ברור אם אלה גניחות הנאה או סבל. רקדן נוסף מגיע ומבצע ריקוד סולו אינטימי. תמונה של מוזיקאים מכף ורדה מוקרנת , וסדרה של ריקודי הסולו ממשיכה בליווי סוגים שונים של מוזיקה.

שעתיים וחצי של תיאטרון מחול משובח, מרהיב ומלא דמיון. היצירה הוצגה ברחבי העולם: ליסבון, ברלין, וופרטל, פריז, ברצלונה, סידני, סן פאולו, הונג קונג, ניו יורק, לונדון, מוסקבה ועוד.


אודות פינה באוש
באוש נולדה בשנת 1940 בעיר זולינגן. הוריה ניהלו בית קפה ופינה ואחיה סייעו להורים בעבודתם בבית הקפה. את לימודי המחול סיימה באסן בהדרכתו של קורט יוס. מיד אחר כך הזמין אותה מנהלם של תיאטרוני וופרטל, ארנו ווסטנהופר ליצור כוריאוגרפיות ללהקת המחול. בשנת 1973 שינתה באוש, את שמה של הלהקה לתיאטרון מחול וופרטל. בהמשך שמה של היוצרת נוסף לשם הלהקה כחלק מהשם הרשמי.

בספרו "פינה באוש, תיאטרון מחול" של נורברט סרבוס הוא מסביר  שתרומתה של פינה באוש לעולם המחול  אינה רק ביצירת סגנון ריקוד חדש: תיאטרון מחול . היא עשתה יותר מכך - היא חוללה מהפכה בתפישת המחול ובהגדרתו, שהשפיעה גם על התיאטרון, האופרה והקולנוע. לתיאטרון המחול פתיחות גדולה יותר מכל צורה קודמת של מחול. הוא משתמש בסגנונות מחול שונים, עוסק בנושאים מגוונים הלקוחים הן מחיי היומיום והן מעולם האגדות, המיתוסים והחלומות. המהפכה, כדרכה של מהפכה לוותה בתחילת הדרך בהתנגדות, ביקורת ומחלוקות.



עם הזמן קנתה לה שם עולמי, ואף השפיעה על התפתחות המחול הבינלאומי. המושג "תיאטרון מחול" הפך לערך מילוני. תיאטרון המחול של וופרטל היה למודל של תיאטרון עולמי עשיר בצבעים וצורות, שנוגע בתקוות ובמצוקות. פינה באוש טענה שאין לראות את עבודתה ככוריאוגרפיה בלבד . תיאטרון המחול שלה אינו בגדר טכניקה , אלא מגלם גישה לעולם , גישה המאפשרת להביט ביושר ודיוק בבני אדם ובהתנהגותם מבלי לשפוט אותם. הוא מציג בני אדם כפי שהם, ולא כמו שהם אמורים להיות. הוא אינו מציג אידיאלים אליהם יש לשאוף, אינו מתיימר להיות ערכאה מוסרית כלשהי. הוא מתעדכן מיצירה ליצירה, כעבודה בתהליך,  בבדיקה מהו אושר דרך ניסוי וטעייה. כך  נפתחת הדרך לאנשים להיות נאמנים לעצמם.
*סרבוס מוסיף ומסביר בספרו שהמשותף לכל עבודותיה של באוש היא הכמיהה לאהבה שאין לוותר עליה עד שתתממש. ההתפתחות הכרונולוגית ביצירותיה מלמדת על חופש מתגבר. הוא מצטט: "אם הזמנים קשים אני חייבת לעשות משהו נחמד כדי לנחם את עצמי. אם זה זמן טוב אני יכולה לעשות את ההיפך". כלומר, היא יצרה את העבודות הכי מצחיקות ברגעים של עצב. זה היה מין איזון פנימי. לדעתו של סרבו המשמעות העיקרית בעבודתה של באוש טמונה בהרחבת מושב בריקוד, לא עוד רצף תנועות הקשורות זו בזו, אלא בדיקה וחקירה. תיאטרון המחול התפתח לתיאטרון חווייתי המבטא את המציאות דרך חוויה גופנית. הוא מחמיא לה בספרו על כך שהיא השכילה להציג בעבודותיה ספקנות וביקורתיות יחד עם תקווה, עם הקושי והסבל יש את השייכות של האדם לעולמו והכח לפתור ולהתגבר. היא העידה על עצמה כאופטימיסטית מאד ריאליסטית.
גישה זו תקפה היום ממש כפי שהיתה לפני 35 שנים, כאשר הלהקה של תיאטרון המחול של וופרטל יצאה למסע החקירה עם הכוריאוגרפית שלה.

יצירותיה ביססו את הלהקה כאחת החשובות בעולם, והקנו לבאוש מעמד של אחת היוצרות הבולטות והמשפיעות וזיכתה אותה בפרסים רבים. בשנת 2009 הלכה פינה באוש לעולמה. במהלך הקריירה הענפה שלה היא יצרה 46 יצירות שהפכו לאבן דרך במחול הבינלאומי בהן: פולחן האביב, ציפורנים, ויקטור, קפה מילר, כחול הזקן, בוא לרקוד איתי, 1980, קונטקהוף ועוד יצירות רבות. חלק גדול מהן מרכיבות את רפרטואר הלהקה עד היום. באוש הותירה אחריה מורשת אדירה ואין יוצרת המזוהה יותר ממנה עם המחול העכשווי.

"אני חושבת שחשוב להכיר את העולם בו אנחנו חיים" אמרה באוש, ואכן בלהקתה רוקדים רקדנים מכל העולם. היום מונה הלהקה 36 רקדנים, שלושה דורות של רקדנים המגיעים מ- 16 מדינות שונות.השנה מציינת הלהקה את עונתה ה 44.
"השאלות לא פוסקות, תהליך החיפוש לא נגמר יש משהו כמעט אינסופי בתהליך הזה, וזה מה שכל כך נהדר בתהליך היצירה."

פינה באוש
מועדי ההופעות - בית האופרה בתל אביב
יום חמישי 4/10 בשעה 20:00
יום שישי 5/10 בשעה 13:00
מוצאי שבת 6/10 בשעה 20:00
יום ראשון 7/10 בשעה 20:00

כרטיסים בקופת האופרה
http://www.israel-opera.co.il/?CategoryID=1103&ArticleID=4670 או בטלפון 03-6927777







לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - צרפו את "תרבות אנד דה סיטי" לחברים שלכם-
בפייסבוק - facebook.com/Tarbut.and.the.City
גוגל פלוס plus.google.com/Tarbut.and.the.City

6.7.2018

ברוך שלא עשני - תיאטרון תנועה בתיאטרון תמונע

ליאור מפחדת לשיר. רוצה, מנסה... אבל פוחדת.  איה מעזה לא לאהוב כלבים.  נופר תוהה... למה לא הטרידו אותה כשהייתה ילדה. הן מספרות, הן רוקדות, עוקצות, והן גם מרגשות ומקסימות ביכולת ביטוי ותנועה. הן מנסות לנצח בתחרות שכלליה אינם ברורים וכל אחת מהן חווה אותם אחרת. את שלושתן, מלווה לאורך כל המופע, הסיפור מחוג הקראטה.  שלושה סיפורים נפגשים על במה אחת בתיאטרון תמונע. במונולוגים שנונים ומרגשים, בימוי רענן ויכולת מרשימה של מחול ותנועה. 

יוצרת: גל סבו
משתתפות-יוצרות: איה שדות, נופר עובד, ליאור לב
תלבושות: תמר זיידמן
תאורה: אלון בר
ייעוץ אומנותי: ניב שיינפלד ואורן לאור
המופע ברוך שלא עשני עלה במופע בכורה בתאטרון תמונע בתל-אביב. ב-20 ביולי 2018, יתקיים מופע נוסף בתמונע. ולאחר מכן יעלה בפסטיבל אדינבורו, סקוטלנד. המופע הוזמן להשתתף במסגרת מופעי הפרינג של הפסטיבל. שם המופע באנגלית- Triptych. אתם נוסעים לפסטיבל? המופעים שם בתאריכים 3-26 באוגוסט 2018.

5.6.2018

להקת המחול ACCRORAP | השורשים

היצירה "השורשים" -   The Roots – מבוססת על שורשי המחול של ההיפ הופ, ולוקחת את הצופה למסע מרתק של 11 גברים, רקדני היפ הופ יוצאי דופן. זוהי הרפתקה אנושית המציגה דרך אוסף של אביזרים יומיומיים הצצה לעומק הסיפורים האישיים של הרקדנים, ליכולותיהם הפיזיות, לזיכרונות התנועתיים של גופו של כל רקדן ומאתגרת את הצופה, כמו את הכוריאוגרף לבנות סיפור אישי כיד הדמיון של כל אחד. המופע הופק ע״י הביאנלה  של ליון ונחל הצלחה גדולה בתיאטרון שאיו בפאריס ב 2013. בעקבות ההצלחה הוזמנה העלאה חוזרת של המופע למשך 3 שבועות רצופים בסוף שנת 2015. בפברואר 2018 הוצג המופע בהצלחה רבה בסיור ברחבי ארה״ב, אשר כלל שבוע שלם בתיאטרון המחול ג'ויס בניו יורק.

פוגה-לברוח אל הזכרונות | ענבל פינטו ואבשלום פולק

"דמיינו אולם אירועים ישן שפעל אי שם בשנות העשרים של המאה הקודמת... התבוננו בריקנות הקיימת ודמיינו את מה שהיה ואיננו ..איך עוטה החלל הנטוש על עצמו את הזיכרון, שכמו תיבת תהודה נשכחת ממשיך להתנגן ממרחק הזמן...ההדהוד הפנימי הופך בן רגע לרטט, ויברציה שמקפלת בתוכה חיים שבאחת מתמלאים מחדש מול עיניי המתבונן". 
פינטו מזמינה את הקהל לדמיין מה היה בו פעם, להחיות אותו מחדש בעיני רוחו. זהו מאמץ לנסות ולשחזר "חיים שנמחקו, עולמות שנכחדו, מאורעות שחלפו ודמויות שאבדו".כך מספרת פינטו על יצירתה זו.

ראשית התייחסות למלה פוגה ולכמה משמעויות של המלה:
  • בלטינית משמעותה בריחה או מנוסה (Fugue)
  • מרווח בין האריחים בזמן הריצוף, מישקים
  • מטוס סילון שיוצר בצרפת על ידי חברת אייר פוגה

4.6.2018

לא רק פלמנקו – רוקדים את ספרד | Lareal Mosaico Español

ספרד מתאפיינת בעיקר במוסיקה ובמחול הייחודיים לה. בנוסף לריקוד הפלמנקו, השירה והנגינה המלווה אותו, למחול הספרדי סגנונות נוספים כמו הריקודים העממיים (חוטה) וריקודים מחצרות האצילים במאות 17  ו- 18. את אלה ונוספים מביאה אלינו להקת המחול הספרדי לריאל במופע   Mosaico Español. הלהקה חוזרת להופיע בארץ לאור ההצלחה בביקורה הקודם בישראל לפני כשנתיים, הפעם בהרכב ובתכנית חדשים, וכמו אז גם הפעם יופיעו לקהל הרחב ובמסגרת פסטיבל המחול בכרמיאל.

על הלהקה
להקת לריאל הוקמה בצד הקונסרבטוריון למחול מרימהMARIEMMA  הפועל במדריד.
הקונסרבטוריון פועל כבר 70 שנה במדריד והעמיד דורות של רקדנים שהשתלבו במהלך השנים בהלקות המחול הבולטות של ספרד, הבלט הלאומי, להקת אנטוני גאדס, הבלט הספרדי החדש ועוד.
הלהקה הוקמה כדי לתת במה לבוגרים של קונסרבטוריון במדריד המכשיר כבר 70 שנה רקדנים בתחומי מחול שנים במשך ארבע שנים.

6.5.2018

קוסמים בשיווק? משווקים בקסמים?

צילום תדמית של "קסמים בקידום מכירות"
על "יבוא" אמנות קסמי הקלוז-אפ לישראל כבר כתבתי בעבר. זו היתה אבן דרך חשובה בהיסטוריה של הקסמים בישראל ואני מאד גאה על חלקי ביוזמה ובהטמעת צד זה של אמנות הקסמים שאומץ ע"י רוב הקוסמים בארץ. 
הפעם, אספר על השימוש בקסמים ובאמנות החושים, כאמצעים להעברת מסרים באירועים מסחריים (תערוכות מקצועיות, כנסי לקוחות ואירועי חברות לעובדים). זהו תחום מרתק ומרכזי בשוק הקסמים בישראל. 

קוסמים משווקים תוכנה?
בקיץ 1982, קיבלתי פניה מעודד ויואב לבנטר, בעלים ומנכ"לים משותפים של חברת סיסטמטיקס שעוסקת בשיווק מערכות תוכנה מורכבות ומייצגת יצרניות חומרה ותוכנה בינלאומיות. האחים לבנטר הזמינו אותי לפגישה וסיפרו שבביקור בתערוכה מקצועית בארה"ב, ראו קוסם המופיע באחד מביתני התצוגה ושהם רוצים לשלב מופע קסמים שיווקי כזה בביתן החברה בכנס איל"ה האגודה הישראלית למיחשוב.

בהיותי קוסם צעיר ומעצב תעשייתי צעיר עוד יותר (בוגר בצלאל), הצעתי למנהלים לבנות מופע קסמים שבו נציג את מוצרי החברה ונעביר את המסרים השיווקיים שלה באמצעות הקסמים. מנהלי סיסטמטיקס התרשמו מאד מההצעה, וביקשו "לישון על זה" עוד כמה ימים. 

18.4.2018

פסטיבל המשוררים ה-21 במטולה 17-20 במאי 2018


פסטיבל המשוררים השנתי במטולה מציין השנה 21 שנה לייסודו, ויתקיים בתאריכים 17–20 במאי 2018 (חג השבועות) במטולה. "השנה בחרנו כסמל הפסטיבל את המשוררת האהובה זלדה", אומר אפי בניה, מנהל אמנותי ומנכ"ל בית הקונפדרציה ומוסיף: "הפסטיבל עומד בסימן קירוב הלבבות, וזלדה מגלמת את רוחו של הפסטיבל, המאמין כי שירה גדולה חוצה גבולות של מין, גיל, השכלה ותפיסת עולם"

הפסטיבל יתפתח במחווה לזלדה ומחווה לחיים גורי, שהלך לעולמו השנה. שניהם משוררים ירושלמים שפרצו את גבולות העיר, ושמם מוכר ואהוב בכל רחבי ישראל. שניהם היטיבו לשלב בכתיבתם את מראות ירושלים של מעלה ושל מטה – לצד מסרים אוניברסליים גדולים. 

שירת נשים תקבל השנה דגש מיוחד: החל במשוררות ותיקות כנורית זרחי, אגי משעול, חביבה פדיה, חוה פנחס-כהן וחדווה הרכבי – וכלה במשוררות צעירות ומבטיחות כאפרת מישורי, אילה בן לולו, מיטל נסים וגלית דהן-קרליבך. "הגיע הזמן להעניק את קדמת הבמה למרחב השירה הנשית, המלא קולות חדשניים, חתרניים ורעננים", אומרים מנהלי הפסטיבל.
לראשונה מאז נוסד, ישתתפו בפסטיבל סופרים שכתיבתם נעה בין השירה לפרוזה. הללו יספרו על חוויית המעבר הלוך ושוב בין העולמות, שלכאורה שונים כל-כך זה מזה. מן השירה הנועזת והאוונגרדית יישמעו קולותיהם של אפרת מישורי, חלוצת הספוקן-וורד, וחדווה הרכבי, תופעת טבע של סערה שירית שקשה להגדירה. כמו כן יופיעו משוררי המחאה החברתית – ממיטל ניסים, אמיר סומר ודורית ויסמן, המתרגמת של משורר הזעם צ'רלס בוקובסקי, ועד המשוררת הנוקבת אילה בן לולו. דורי מנור, המשורר הנאבק להשבת כבודם של החרוז והמשקל לשירה העברית, יקרא מן הפואמות שכתב ל"עצי הארץ".

15.4.2018

הבלתי נראים – סרט על 4 צעירים שהסתירו את זהותם וחיו בברלין לאורך המלחמה

1943, בעוד המשטר הנאצי מכריז רשמית על ברלין כ"נקייה מיהודים" היו יהודים שהצליחו לעשות את הבלתי אפשרי ולהפוך "בלתי נראים" לעיני השלטונות. מה שהציל אותם מציפורני הגסטפו היו מזל רב ולא מעט תושייה. מעטים בלבד ידעו את זהותם האמיתית. סיומה שונהאוס מזייף דרכונים ומציל בעזרתם עשרות יהודים. האני לוי צובעת את שיערה לבלונד ומשוטטת במרכז ברלין בזהות ארית בדויה. אויגן פרידה חי עם משפחה גרמנית. ביום הוא חבר בתנועת הנוער ההיטלראי ובלילות מפיץ עלונים הקוראים למרי יהודי. ואחרונה, רות גימפל, מאמצת לעצמה דמות של אלמנת מלחמה ומגישה מטעמים לקצינים נאציים בשוק השחור. כולם נלחמים על חייהם תחת האימה להיחשף. 

הבלתי נראים מספר פרק לא מוכר בתנועת ההתנגדות היהודית למשטר הנאצי. התסריט מבוסס על ראיונות שערך הבמאי קלאוס רפלה עם ניצולים שחיו תחת זהות שאולה. זהו סרט מטלטל ורחום ששזורים בו הומור בלתי צפוי, ראיונות וקטעי ארכיון החוברים ליצירת דרמה מהודקת, מרגשת ומעוררת השתאות המזכירה לנו פעם נוספת שהמציאות של אותה תקופה עלתה על כל דמיון. מציאות שבה לצד תעוזה, נחישות, תושיה ועזרה מחברים, היה צריך המון מזל. 

1.4.2018

פסטיבל הסופרים הבינלאומי 2018 - משכנות שאננים

פסטיבל הסופרים הבינלאומי השישי במשכנות שאננים בירושלים, יתקיים ב- 11-8 במאי 2018. הפסטיבל מציג תכנית ייחודית בהשתתפות סופרים אורחים המייצגים קולות עכשוויים בשדה הספרות העולמי, לצד סופרים ויוצרים מישראל. השנה יעמוד הפסטיבל בסימן מחאות ספרותיות, רוח החשיבה העצמאית וחירות היצירה. בתכנית: מפגשים חד-פעמיים עם סופרים מהארץ ומהעולם, מופעי מוזיקה, סיורים, תערוכות, סדנאות כתיבה ועוד.

בפסטיבל יתארחו השנה סופרים בינלאומיים מצליחים בשדה הספרות העולמי, שחלקם יבקרו בארץ לראשונה:

דוקאביב חוגג 20-הסרטים הישראלים בתחרות

15 סרטים ישראלים יתחרו על פרס בסך של 70,000 ש"ח ועל שלל פרסים נוספים בפסטיבל דוקאביב 2018  , החוגג 20 שנים לקיומו. הפסטיבל מתקיים השנה בין התאריכים 17-26.5.18 בסינמטק תל אביב וכן בנמל ת"א, גן הפסגה ביפו, כיכר התרבות, התדר בבית רומנו, כיכר ביאליק, גינת הרציפים ועוד. במסגרת הפסטיבל יוצגו השנה כ-120 סרטים דוקומנטריים חדשים מישראל ומרחבי העולם. פסטיבל דוקאביב הוא הפסטיבל הגדול והיחיד בארץ המוקדש כולו לקולנוע דוקומנטרי. בשנתו ה-19 רשם שיא של 56,000 צופות וצופים.

מתוך 78 סרטים ישראליים שהוגשו לתחרות הישראלית, נבחרו השנה 15 סרטים חדשים של יוצרים ישראלים. כמו כן, נבחרו שישה סרטים שהופקו במסגרת בתי הספר לקולנוע המובילים בארץ, לתחרות סרטי הסטודנטים המתקיימת מדי שנה במסגרת הפסטיבל.

MJ - מופע מחול עם להיטיו של מייקל ג'קסון

תיאטרון המחול אודיסאה–להקת מחול/ג'ז מסולט לייק סיטי, מציגה את MJ כמחווה למלך הפופ, מייקל ג'קסון. המופע הועלה בשנת 2016, וזוכה לביקורות נלהבות בארה"ב ובאירופה. הוא יוצר שפה רעננה וחדשנית בתנועה ובמוסיקה עם מיטב להיטיו של מייקל ג'קסון: The way You Make Me Feel , Rockin' Robin, Thriller, Billie Jean, Beat It, Black Or White, Earth Song  ועוד רבים אחרים. הכוריאוגרפיה של דריל ייגר.

זהו מופע סוחף המשלב ריקודי ג'אז, היפ הופ, בלט קלאסי וריקוד על נעלי אצבע, ריקוד על גלשן ריחוף (כמחווה לסרטי "מלחמת הכוכבים"), מאות תלבושות, ועשרות רקדנים הממלאים את הבמה באנרגיה מתפרצת ובחדוות המחול והתנועה. המופע סוחף את הקהל ומדרבן אותו לרקוד ולנוע במושבים לצלילי השירים האלמותיים של מייקל  ג'קסון.