30.8.2020

'עֲדַיִן' ספר שירה חדש מאת עינת עידן


לִשְׁכַּב עַל הַבֶּטֶן                                                         

כַּמָּה נַחַת
עוֹנֶג צָרוּף
שִׂיא עוֹלָם
אַלִּיפוּת
מְיוּמָּנוּת אָמָּן
אֵיזֶה בִּיצּוּעַ מַרְהִיב 
אֵיזוֹ תְּנוּחָה מוּשְׁלֶמֶת
פְּאֵר הַיְּצִירָה הָאֱנוֹשִׁית
הָאֳמָּנוּת הַשְּׁמִינִית
הָהָר הַנָּח תָּמִיד
אַשְרָאם הַגּוּף
מִקְדָּשׁ רַב
אֶחָד מִשִּׁבְעַת
יֶדַע מִסֵּדֶר גָּבוֹהַּ 
לִשְׁכַּב עַל הַבֶּטֶן

'על הבטן', זהו השיר המופיע דווקא על גב הספר 'עֲדַיִן', ספרה החדש של עינת עידן. הספר יצא לאור בהוצאת 'מקום לשירה' ועכשיו הגיע הזמן להשקה בזום. עינת מתבוננת במבט חד כתער והומור מקורי משלה על החיים שחולפים, על הגוף שמתעד את השנים שעוברות ועל הדרכים בהן פסעה בחייה. אוצרת הספר והעורכת שלו, נועה שקרג'י בחרה את השירים שאהבה מאסופה שקבלה מעינת. "הספר חוקר בפשטות ובישירות חצופות את החוויה של היות-בתוך-גוף, מנקודת מבט מפוכחת ומעט "חנוך לוינית". שיריה של עינת טווים את הזיקות שבין החוויה הכל-אנושית, של גוף ורגש, אל החוויה הנשית והפרטית שלה, תמיד תוך רפלקסיה עצמית ואירוניה; היא מתחקה אחר תיאטרון האבסורד הנפשי והחברתי של הבעות פנים ותנועות האיברים", אומרת האוצרת, נועה שקרג'י. 

עינת עידן היא ילידת 1954, חיפה. זכתה במקום שני בתחרות הסיפור הקצר של סופרות מאגן הים התיכון על ‘סיפור מלחמה' (1996). פרסמה שירים בכתב העת כתובת, ערכה תערוכת שירים 'חלל שירה'. למדה שירה במכון כרם ובמקום לשירה.



משיקים ב-ZOOM
אירוע ההשקה של הספר החדש יתקיים ב-ZOOM, ברוח ימי הקורונה ב 3 בספטמבר בשעה 20:00.
האירוע פתוח לציבור אוהבי השירה. מוזמנים להפיץ את הלינקים.

הדוברים והמופיעים:
  • אנסמבל רות קנר בפרפורמנס על שיר פתיחה
  • נועה שקרג'י – דבר העורכת
  • אפרת מישורי 
  • אנסמבל רות קנר 
  • צבי עצמון 
  • אורי קרין - חולקט 
  • אנסמבל רות קנר בשני שירים
  • נעם פרתום 
  • עינת עידן
להזמנת הספר מאתר מקום לשירה - הקליקו כאן



גילוי נאות:
קוריוז קטן (ומשמעותי) שפתח את הקשר בין עינת לביני:
1 בספטמבר 1969. תיכון עירוני ט' בתל-אביב. עינת נכנסת באיחור קל לשעור הראשון של שנת הלימודים, חבושה בכובע קסקט אופנתי מבד קורדרוי בצבע בורדו. "שבי, שבי!!!" צועק עליה המורה המתוסכל שהכרנו לראשונה רק כמה דקות קודם. עינת מתיישבת, והכובע עדיין על הראש. "גם בבית אתם מכסים סיר ריק?!!" צועק המורה העצבני, ובכך מקבע סופית את יחס התלמידים אליו. היום זה לא היה עובר. כן, אני מכיר את עינת מהדקות הראשונות של בית הספר התיכון וחוזר ומזכיר לה מדי פעם את הסיפור הזה ושואל את עצמי: האם ללא ידיעה וכוונה, דחף המורה הראשון שפגשנו בתיכון את עינת לעולם שירה? האם בנה אצלה המורה את המוטיבציה להוכיח שהסיר אינו ריק? :-)

בינואר 2019 התלהבתי וכתבתי על התערוכה חלל שירה של עינת שנערכה במכון כרם. ועכשיו, שמח לבשר לכם על הספר החדש. ואגב, על כריכת הספר מופיע איור של שתי רגליים של מישהו ששוכב על הגב. מתכתב עם השיר לשכב על הבטן, שמופיע על הגב.

שלכם, יורם בר-סלע




אשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.

לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - עקבו אחרינו בפייסבוק


אין תגובות:

פרסום תגובה

מוזמנים להשאיר את תגובתכם, כאן