10.3.2018

מאמא אודסה-המוסיקה של אודסה היהודית

״אודיסה, אודיסה! זו העיר שהכתירוה בתואר 'פריז הזעירה', עיר הפרדסים והבולווארים, עיר השוכנת לחוף הים השחור ועל מעייני תרופה, עיר כלילת יופי בחוצותיה, מרצפותיה ובמדרכותיה, בשוויון רחובותיה הרחבים, המצויינת במקדשיה, במגדליה, בפרווריה, בתיאטרוניה וגם ב'מוקדי הגיהנום, הבוערת כשבע פרסאות סביבה'״. 
[החזן פנחס מינקובסקי, מספר חיי, רשומות ו׳ (תר״ץ): 84]

ביום ראשון, 25 במרץ 2018, בשעה 20:00 יתקיים בירושלים, קונצרט ייחודי בהשתתפות החזן עזי שוורץ (בית הכנסת פארק אווניו, ניו יורק), הזמרת וירה לוזינסקי, המקהלה הקאמרית שליד האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים בניצוח סטנלי ספרבר וריימונד גולדשטיין - פסנתר ועוגב. 

קונצרט זה הוא פרי יוזמה של דעת המקום – המרכז לחקר תרבויות מקום בעולם היהודי המודרני והמרכז לחקר המוסיקה היהודית באוניברסיטה העברית בירושלים. מקורו בעבודת המחקר של ענת רובינשטיין על המוזיקה של בית הכנסת הברודי ואודסה ופועלו של החזן פנחס מינקובסקי. 
רעיון והפקה: ענת רובינשטיין, אליהו שלייפר ואדוין סרוסי, ראש המרכז לחקר המוסיקה היהודית. ענת רובינשטיין אומרת על הפרוייקט: "זו עשיית צדק היסטורי עם עולם מוסיקלי מפואר שנקטע בבת אחת בגלל המהפכה הבולשביקית והיה נסתר מעיני הציבור במשך 100 שנה".

הקונצרט יתקיים באולם וייז, האוניברסיטה העברית בירושלים, 
קמפוס אדמונד ג' ספרא, גבעת רם. 
הכניסה בחינם, אך יש להזמין מקומות מראש במייל anatrech@savion.huji.ac.il



הקונצרט חוגג את תפארתה של המוסיקה היהודית של אודסה, שנגנזה בימי המהפכה הבולשביקית, וחלקה לא זכה לראות את אורות הבמה מאז ועד היום. פרקי חזנות בליווי מקהלה, שהיו נהוגים בבתי הכנסת של אודסה. שירים ביידיש ורוסית המייצגים את החיים באודסה ואת ההומור היהודי. ובסוף, שירי המשוררים העבריים שצמחו באודסה.

בית הכנסת ברודי שהוקם ע"י המהגרים מברודי שבפולין


לפני הקונצרט, בשעה 18:30, תתקיים שיחה מקדימה על אודסה היהודית ועל המלחינים שיצירותיהם יושמעו בקונצרט. השיחה בהשתתפותם של:
  • פרופ' (אמריטוס) אליהו שלייפר – היברו יוניון קולג'
  • ד"ר סבטלנה נטקוביץ' – אוניברסיטת חיפה
  • גב' ענת רובינשטיין – האוניברסיטה העברית בירושלים

מנחה: פרופ' אדוין סרוסי – האוניברסיטה העברית בירושלים

פרטים נוספים באתר דעת המקום

אודסה והתרבות היהודית

אודסה הקוסמופוליטית, שבתחילת המאה העשרים שליש מתושביה היו יהודים, נחשבה ל"אל דוראדו" של האימפריה הרוסית. רבים היגרו אליה כדי לנסות את מזלם בהתעשרות מהירה וכדי להגשים את חלומם: ״לחיות כמו אלוהים״, כלשון אמרת הכנף היִידית, ו״לעשות עושר ולחיות חיי רווחה, חדשים, שאין כבלי המסורת נגררים אחריהם ברעם וברעש״ [פנחס מינקובסקי, “מספר חיי,” רשומות ד׳ (תרפ״ו): 140–141].

הדימוי החזק ביותר שדבק בה היה של עיר חטאים, עיר של פשע. העולם התחתון, אווירת ההפקר, החיים הטובים והנהנתניים האופייניים לאוכלוסיה של מתעשרים חדשים ולערי נמל. מתוך חיי התענוגות, לצד העוני בשכונה היהודית, הולידו סיפורים ושירים עסיסיים, שנונים והומוריסטיים.

נמל אודסה בסוף המאה ה-19 - המקור נמצא בספריית הקונגרס בארה"ב
אודסה הייתה אבן שואבת למשכילים היהודים, שבזכותם הפכה לימים למרכז השכלה חשוב ומוביל במזרח אירופה. המשכילים הקימו בעיר מוסדות חינוך, הוציאו לאור עיתונים בעברית והקימו מוסדות ציבור ומרכזי תרבות. נוסף על כך הפכה אודסה למרכז לספרות יידיש ועברית (מנדלי מוכר ספרים, שלום עליכם, שאול טשרניחובסקי, חיים נחמן ביאליק, ועוד). סביב מוסדות הלימוד ומוסדות הציבור היהודיים התלקטה העילית האינטלקטואלית היהודית, שהפכה את אודסה למרכז התרבות העברית המודרנית ולמטה מרכזי של התנועה הציונית.

אודסה הייתה מזוהה כבר מימיה הראשונים כעיר שבה מתקיימת עשייה מוזיקלית ענפה שסחפה את כל תושבי העיר. התיאטרון העירוני שהוקם בשנת 1810 היה בית משכנה של האופרה ולב הפועם של התרבות בעיר. הועלו בו הפקות אופרה עדכניות מן השורה הראשונה, שלא נפלו מאלו של בתי האופרה המרכזיים באירופה. יהודי העיר נהרו בהמוניהם אל בית האופרה והיו קהל נלהב במיוחד.

אהבתם הרבה של יהודי העיר למוזיקה הביאה גם להשקעה בפיתוחו של דור נגנים צעיר ומבטיח. כמה מן הכנרים היהודים הגדולים, כגון מישה אלמן ודויד אויסטרך, שכיכבו על במות אולמות הקונצרטים בכל רחבי העולם במחצית הראשונה של המאה ה-20, צמחו באודסה.

התכנית:

שירת בית הכנסת

דוד נובקובסקי – אדוני זכרנו – למקהלה, חזן ועוגב

פנחס מינקובסקי – לכה דודי – למקהלה, חזן ועוגב

אפריים זלמן רזומני אמר רבי אלעזר – רצ׳יטטיב לחזן בליווי פסנתר, עיבוד: ריימונד גולדשיין                

אברהם דונייבסקי נעריצך – למקהלה א-קפלה וחזן

דוד נובקובסקי – קול דודי – דואט לטנור ומצו-סופרן בליווי פסנתר, עיבוד: ריימונד גולדשטיין

פנחס מינקובסקי – אדון עולם – למקהלה, חזן ועוגב


אמא אודסה – שירים פופולריים ברוסית וביידיש - קול בליווי פסנתר

אין אָדעסבאודסה. מילים: לואיס גילרוד ופרץ סנדלר, מתוך המחזמר: וואָלאָדקע אין אַדעס, לחן עממי הנפוץ גם ברפרטואר הכליזמרי

Хаим, лавочку закрой!חיים, סגור את החנות! שיר אודסאי עממי

У Черного моря על הים השחור. מילים: סמיון קירסנוב (Семёном Кирсанов), לחן: מודסט טבצ׳ניקוב (Модест Табачников)

פּראָשטשײַ, אָדעסאַ! – היי שלום, אודסה! לחן עממי


ח. נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם ומנדלי מוכר ספרים | בערך 1920
המוזיקה של אודסה העברית

בין נהר פרת לנהר חידקל לקול ולפסנתר. מילים: ח"נ ביאליק, לחן: דוד נובקובסקי

שבת המלכה למקהלת א-קפלה. מילים: ח"נ ביאליק, לחן: פנחס מינקובסקי, עיבוד: שרה שוהם

שיר המעלות למקהלת א-קפלה. מילים: תהילים קכ"ו, לחן מיוחס לפנחס מינקובסקי, עיבוד: ריימונד גולדשטיין



אז אתם באים? הזמינו מקומות במייל: anatrech@savion.huji.ac.il

שלכם, יורם בר-סלע




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

מוזמנים להשאיר את תגובתכם, כאן