האופרה הישראלית בכרזות – 1920-1970

אני רואה את הכרזות ומחייך. נזכר בד"ר ישראל צבי כנר, עליו השלום-המורה להיסטוריה שלי בתיכון. ד"ר כנר היה מתלונן קבוע בטורי "קוראים כותבים" בעיתונות. אחד הנושאים שחזר שוב ושוב במכתביו היה דיוק השעונים ב"ככר מלכי ישראל". כן, לאורך שנים רבות היו שם 4 שעונים על עמוד גבוה, בסמוך לרחוב המלך ג'ורג'. וד"ר כנר כתב שוב ושוב... שכל אחד מהשעונים מראה שעה אחרת. כן, כך זה בארץ ישראל. לא ממהרים לתקן. לקח המון שנים עד שפרקו את השעונים... והשאירו רק אחד. 

אני נזכר ותוהה איך הגיעו אנשים בזמן לאופרה, כשבפוסטר של האופרה "אאידה" היה כתוב: "התחלה בשעה 8,30 לפי שעון העיריה" ובהמשך: "הדלתות ננעלות חמשה דקים לפני ההתחלה".  אז לפי איזה שעון של העיריה?אני מניח שהתכוונו לשעון אחר, אבל אף פעם לא ראיתי שעון בצילומי בית העיריה הישן ברחוב ביאליק.

לכבוד העונה ה-30, מציגה האופרה הישראלית תערוכת כרזות מראשית ימי האופרה, הרבה לפני תחילת האינטרנט. מה שלא נכתב בכרזה, פשוט לא ידעו. מעבר להתרגשות, אפשר ללמוד המון על תולדותיה של האופרה הישראלית.

היא התחילה את דרכה בשנות ה-20 בשם האופירה הארצישראלית Palestine Opera. האופיריטה הארצישראלית, האופרה הארץ ישראלית העממית ועד לאופרה הישראלית של ימינו. ניתן לראות אילו אופרות ואופרטות הוצגו בתל-אביב: 'כרמן', 'לה טרוויאטה', 'אאידה' ועוד מבחר להיטי אופרה וגם מיצירות מוכרות פחות כמו 'ההוגנוטים' של מאיירבר ואינספור אופרטות וינאיות ואפילו יהודיות כמו: 'שני קוני למל' לפי המחזה של גולדפאדן ועוד. תוכלו לדעת כמה נגנים השתתפו בתזמורת, כמה זמרים במקהלה, באילו בניינים הופיעה האופרה, מי היו הסולנים, מה היו מחירי הכרטיסים ואיך התפתחה הפצת הכרטיסים לאורך השנים.

עיצוב הכרזות, זה סיפור בפני עצמו. כדאי לטפס לקומה העליונה של משכן אמנויות הבמה בתל-אביב. התערוכה תהיה פתוחה עד 31 ביולי 2015, והכניסה חינם.

אוצר התערוכות במשכן: אודי רוזנוויין | צילם את הכרזות: יוסי צבקר

שלכם, יורם בר-סלע



נשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.

לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - צרפו את "תרבות אנד דה סיטי" לחברים שלכם-
בפייסבוק - facebook.com/Tarbut.and.the.City
גוגל פלוס plus.google.com/Tarbut.and.the.City

נבוקו - מאת ג'וזפה ורדי - בניצוחו של דניאל אורן

צילומים: יוסי צבקר

לפעמים שווה להיות בחזרה הגנראלית. עם סיום שיר הקינה והגעגועים למולדת של העבדים העבריים על גדות נהר פרת, פרץ הקהל במחיאות כפיים סוערות. תמונת המוני העבדים שחלקם עומדים במים וחלקם יושבים על גדול הנהר, בבימויו של סטפנו מצוניס די פרלפרה ובעיצובם של אלכסנדר היירו ופרננד רואיז היתה מרשימה ומרגשת. כתגובה למחיאות הכפיים הכריז דניאל אורן: "ניתן לכם ביס... וכולכם מוזמנים להצטרף". הוא החל לנצח שוב על השיר כשמדי פעם הוא פונה אל הקהל שבאולם ומנצח עליו. את השיר הזה כולם מכירים בעל פה. אתם יכולים לדמיין איך נשמע השיר הזה כשהקהל באולם מצטרף למקהלה. חוויה מיוחדת במינה.

עונת ה-30 של האופרה הישראלית ממשיכה להפתיע. שיר הקינה הוא בהחלט אחד משיאי האופרה, שהופקה בשיתוף פעולה בין האופרה הישראלית לאופרה של ליאז'. וכששני בתי אופרה משתפים פעולה, מגיעים רחוק. שירת המקהלה שתופסת תפקיד מאד מרכזי באופרה, מרשימה ומרגשת. הבימוי ששם לב לכל פרט, הסולנים, התלבושות שנראה שאין שתיים זהות על הבמה, התפאורה המרשימה, התאורה וכמובן התזמורת שנתנה תחת שרביטו של דניאל אורן את כל הנשמה, ועדיין השאירה מרחב מכבד מאד לסולנים ולמקהלה. 

"נבוקו"  מגוללת את סיפור חורבנה של ירושלים על ידי נבוכדנצר מלך בבל (נבוקו), ואת נסיונותיו של העם היהודי לעצור את הטרגדיה. היא  מתארת את חורבן בית המקדש על ידי חילותיו של נבוקו, מלך בבל, ועוקבת אחר בני ישראל בגלות בבל. ורדי, ביקש להלחין אופרה פוליטית שהדגישה את מצבה העגום של איטליה כמדינה מפוררת שקראה למרד נגד הכובש הזר, ולאיחוד המדינה תחת דגלו של מלך אחד. אין פלא ששירתה של מקהלת העבדים שבאופרה הפכה עד מהרה להמנון הבלתי רשמי של איטליה ועד היום נחשבת מוסיקה זו לאחד הקטעים המוסיקליים הפטריוטיים ביותר בהיסטוריה האיטלקית, ומן היפים ביותר ברפרטואר המקהלות באופרה בכלל.

צוות סולנים בינלאומי וישראלי יוביל את ההפקה: בתפקיד הראשי יופיעו הבריטון האיטלקי אלברטו גזאלה ששב אלינו אחרי ששר את אותו התפקיד בפסטיבל האופרה במצדה, הבריטון הרומני יונוץ פאסקו שהופיע בתפקידים רבים באופרה הישראלית ובתפקיד ז'רמון ב"לה טרוויאטה" במצדה והבריטון הרומני סבסטיאן קטנה בתפקיד הבכורה שלו באופרה הישראלית. את תפקיד אביגיל ישירו הסופרניות אנה פירוצי האיטלקייה, אליזבת מאטוש הפורטוגלית וטטיאנה מלניצ'נקו הרוסיה – שלושתן בתפקיד הבכורה שלהן באופרה הישראלית. את תפקיד זכריה ישירו הבס האיטלקי קרלו קולומברה, הבס הקוריאני אינסונג סים ואלכסיי טנוביצקי, את תפקיד פננה ישירו לסירוגין זמרות המצו סופרן רוקסנה קונסטנטינסקו הרומנייה יחד עם נעמה גולדמן הזכורה לכולם מתפקיד כרמן במצדה. בתפקיד ישמעאל יופיעו זמרי הטנור האיטלקיים פרנצ'סקו פיטארי ביחד עם דומיניקו מניני. קרלו סטריולי יופיע בתפקיד הכהן הגדול, אלה וסיליבצקי תופיע בתפקיד אנה וגיא מנהיים בתפקיד עבדאלו.

עוד לא ראיתם את ההצגה הזו? עדיין לא מאוחר. ההצגות נמשכות עד 25 באפריל 2015.

שלכם, יורם בר-סלע




נשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.

לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - צרפו את "תרבות אנד דה סיטי" לחברים שלכם-
בפייסבוק - facebook.com/Tarbut.and.the.City
גוגל פלוס plus.google.com/Tarbut.and.the.City

געגועים לברתיני – סדרת קונצרטים כורליים במלאת 10 שני למותו

צילום: מקסים ריידר

במלאת עשור למותו של גארי ברתיני, עורכת המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני סדרת קונצרטים חגיגית הכוללת 5 אירועים. שני הקונצרטים הראשונים התקיימו במוזיאון תל-אביב ובתיאטרון ירושלים בהשתתפות מקהלת ברתיני-בניצוחו של רונן בורשבסקי, המקהלה הקאמרית שליד האקדמיה למוסיקה ומחול ירושלים-בניצוחו של סטנלי ספרבר ותזמורת נתניה – הקאמרית הקיבוצית. שני קונצרטים אלה כללו יצירות שבוצעו ע"י מקהלת רינת בניצוחו של גארי ברתיני. את הקונצרט הראשון פתחה מיה שביט-שהקימה את מקהלת העפרוני והיתה המנצחת והמנהלת האמנותית של המקהלה מעל 30 שנים. בדבריה, סיפרה מיה על הקסם שבשירת המקהלה והחוויה המסעירה של השירה במקהלת רינת, תחת שרביטו של גארי ברתיני. 

בחלק הראשון שרה מקהלת ברתיני 3 יצירות א-קפלה ברוח "רינת":

• שיר עם קטלוני עתיק - Al Veure Despuntar (שיר הציפרים) - עיבד למקהלה -  גארי ברתיני 
• סלמונה רוסי - "אודך כי עניתני" (תהילים קי"ח, פס' כ"א - כ"ד) - מוטט למקהלה בשישה קולות
• קלאודיו מונטוורדי - Si ch'io vorrei morire - מדריגל בחמישה קולות - מילים: מאוריציו מורו. מתוך ספר המדריגלים הרביעי

בהמשך, הצטרפה תזמורת נתניה - הקאמרית הקיבוצית. יחד השמיעו את היצירות הבאות:

• יוהנס ברהמס -  (1833 - 1897) -  Liebes Lieder
• 8 שירים מתוך מחזור שירי אהבה  אופ. 52 ושיר אחד מתוך אופ. 65 בתזמורו של המלחין סולנית: עינת ארונשטיין, סופרן
• מרק אנטואן שרפנטייה - (1643 - 1704)  Te Deum לחמישה סולנים, מקהלה ותזמורת סולנים: עינת ארונשטיין, דניאלה סקורקה - סופרן , אלון הררי - קונטרה טנור, איתן דרורי – טנור, גיא פלץ – בריטון

המקהלה הקאמרית שליד האקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים, ביצעה בניצוחו של סטנלי ספרבר תכנית א-קפלה עשירה ומרגשת:

• ארנסט בלוך (1880- 1959) - יהיו לרצון אמרי פי, מתוך "עבודת הקודש" 
• יחזקאל בראון (1922- 2014) - צור משלו, פיוט מימי הביניים, בעיבוד למקהלה.
• עדן פרטוש (1907 - 1977) - המבדיל, פיוט למוצאי שבת, בעיבוד למקהלה.
• אנטון ברוקנר (1824 - 1896) - מוטט למקהלה א-קפלה - Christus Factuts est
• קלוד דביסי (1862- 1918) - Dieu, qui la fait bon מתוך "שלושה שירים" למקהלה א-קפלה.
• סמואל ברבר (1910- 1981) - Come with me מתוך המחזור Reincarnation
• ג'ורג' גרשווין (1898 - 1937) - I got rythm
• Ain't misbehavin' - (וולר/ברוקס)
• עטור מצחך (רכטר/חלפי. עיבוד: תמי קליינהויז)

ולסיום ביצעו שלושת הגופים יחד את היצירות הבאות:

• מוצארט -  לאודטה דומינום (מתוך: Vaespers Solennes de Confessore ) סולנית: דניאלה סקורקה, סופרן | מנצח: סטנלי ספרבר
• הנדל -  הללויה (מתוך "משיח") | מנצח: סטנלי ספרבר 
• מוצארט - פרקי ה- Confutatis וה – Lacrimosa מתוך הרקויאם | מנצח: רונן בורשבסקי (בתל אביב)

קשה לתאר את ההתרגשות למשמע מקהלה נפלאה של כ-50 זמרים עם עוצמה רעננה ומדוייקת של מוסיקאים מקצועיים ומוסיקאים שבדרך. הללויה. הקונצרט בתיאטרון ירושלים הועבר בשידור ישיר בקול המוסיקה. כנראה ישודר שוב בקרוב. כדאי לעקוב.

שני הקונצרטים הבאים במסגרת "חגיגה כורלית לברתיני":
שבת 11/4/15 | 12:00 | הכנסיה היוונית-קתולית רח' עין דור 23, חיפה
המקהלה הישראלית הקאמרית ע"ש גארי ברתיני | מנצח: רונן בורשבסקי
מקהלה אורחת – מקהלת בת-שיר | מנצחת: טלי וייסמן
בתכנית: שיץ, הסלר, אלגרי - "מיזררה", פרגולזי – פרקים מתוך "סטאבט-מאטר", י.ס. באך – פרקים מתוך קנטטה 131, ריינברגר, מנדלסון, פארט - מגניפיקט, סיסאסק – "בנדיקציו"  ושירי נשמה אפרו-אמריקאיים

שישי 24/4/15 | 12:00 | היכל התרבות ראשון לציון
המקהלה הישראלית הקאמרית ע"ש גארי ברתיני | מנצח: רונן בורשבסקי
בהשתתפות 'דואו תל אביב' – אירית רוב ואריאל כהן – פסנתר
בתכנית: 

• יוהנס ברהמס – מחזור "שירי אהבה" (Liebes-Lieder אופוס 52)
• לבנדובסקי - אנוש כחציר ימיו, ארוו פארט – מגניפיקט, סיסאסק – Benedictio
• מבחר שירים עבריים

פרטים והזמנת כרטיסים באתר מקהלת ברתיני


שלכם, יורם בר-סלע

נשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.

לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - צרפו את "תרבות אנד דה סיטי" לחברים שלכם-
בפייסבוק - facebook.com/Tarbut.and.the.City
גוגל פלוס plus.google.com/Tarbut.and.the.City