ממשל רודני מאיים יותר מטיגריס.
קונפוציוס
 |
| מפגינים נגד מרכזי קונפוציוס - בחזית ארגון בתי הספר באזור טורונטו |
מאי 2014. מכון קונפוציוס חדש ללימוד סינית והתרבות הסינית, נחנך באוניברסיטה העברית בירושלים. האירוע בנוכחות סגנית ראש הממשלה הסיני, שר החינוך, סגן שר החוץ, סגן שר המדע והטכנולוגיה. ואיתם, צוותי טלוויזיה סינים, עיתונאים ומתרגמים. מרכז זה בא בעקבות הקמת מכון קונפוציוס באוניברסיטת תל-אביב בשנת 2006.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אף שלח ברכה מצולמת: “יש לנו הרבה מה להרוויח ממאמצי שיתוף פעולה כמו זה עם מכון קונפוציוס. הייתי גאה להיות נוכח בחתימת ההסכם להקמת מכון קונפוציוס במהלך ביקורי בסין לפני שנה”, הוא אמר.
התרגשות גדולה. מעמד מכובד והשקעה סינית גדולה במוסד האקדמי החדש. אבל האם מישהו מהישראלים הנרגשים שהשתתפו ב”חגיגה” יודע שכבר ב-2009 צוטט ב”אקונומיסט” מי שהיה אז שר התעמולה של סין, לי צ’אנג-צ’ון, כשהוא מתאר את מכוני קונפוציוס כ”חלק חשוב מתוכנית התעמולה הסינית מחוץ לסין"?
 |
| חנוכת מכון קונפוציוס באוניברסיטה העברית בירושלים |
“משלחות סיניות הגיעו לאוניברסיטת חיפה והציעו להקים בו מכון קונפוציוס”, מספר פרופ’ יצחק שיחור, סינולוג בכיר וממייסדי החוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת חיפה. “אבל אני התנגדתי לכך נחרצות, וההחלטה ירדה. זה פשוט לא התממש. לא יכול להיות שמכון שהוא מכון ממשלתי [סיני], מוקם בתוך מוסד אקדמי. ברור לחלוטין שאם היה מוקם מכון קונפוציוס באוניברסיטת חיפה, אי אפשר היה להתעסק יותר בנושאים הקשורים בזכויות אדם, בפאלון גונג, באויגורים ובטיבטים, ובכמה דברים אחרים. אפילו הפגנות או אי שקט פנימי בסין – אי אפשר לדון עליהם במכון הזה. לכן אמרתי שאני מתנגד לדבר הזה”.
אזהרה חריפה יותר נשמעה באפריל 2017 מכיוון אחר, אקדמי דווקא. קבוצה של פרופסורים אמריקנים פרסמה מחקר שבין היתר המליץ לקונגרס האמריקני לבדוק האם מכוני קונפוציוס מגדילים את הסיכונים לריגול של מדינה זרה או לאיסוף מידע רגיש.
 |
| מפגינים בעד מכוני קונפוציוס |
סרט קנדי עטור פרסים המחולל סערה בממסד האקדמי ובממשל במדינות רבות. הסרט מציג את הפרוייקט אדיר הממדים המוקם ביוזמת ממשלת סין. עד היום הוקמו 1,400 מרכזי קונפוציוס במוסדות אקדמיים ובתי ספר תיכון בעולם. עד סוף 2020, מתכננת ממשלת סין הקמת 1,000 מרכזי קונפוציוס חדשים. מיליארדי דולרים מושקעים במרכזי לימוד השפה והתרבות הסינית, בעוד מערכת החינוך הסינית נאבקת בחוסר תקציב. בתי ספר נסגרים ובאזורים רבים בפריפריה כלל אינם קיימים.
הסרט "בשם קונפוציוס" יוקרן בבית התרבות בסביון
הסרט הופק ע"י צוות קנדי, בתקופת הדיונים של ארגון בתי הספר בטורונטו. ארגון בתי הספר הגדול ביותר בקנדה. הארגון שקל סגירת כל מרכזי קונפוציוס בטריטוריה עליה הוא מופקד. והתוצאה... לא אעשה "ספויילר". כדאי לראות את הסרט. בחזית משרדי הארגון, הפגנות בעד הקמת מרכזי קונפוציוס, ומולן הפגנות וטענות מנומקות בעד סגירה מיידית של כל המרכזים.
אודות מרכזי קונפוציוס
הסרט מציג את מרכזי הלימוד כסוס טרויאני-סיני המסכן את החופש האקדמי, מכתיב צנזורה אגרסיבית על מסרים שאינם נוחים לממשלת סין כגון: טיבט, טאיוואן, כיכר טיאנאנמן ועוד. לצד ההנהלה המקומית של כל אחד מהמרכזים, נמצאת גם הנהלה סינית הכפופה למשרד החינוך הסיני, למשרד החוץ וכנראה גם המודיעין הסיני. קציני מודיעין מטילים על מנהלי המרכזים משימות ספציפיות המשרתות את האינטרסים של המודיעין הסיני. אנשי אקדמיה רבים מגדירים את מכוני קונפוציוס כסכנה לחופש האקדמי. ה-CIA וה-FBI הגדירו את מכוני קונפוציוס כסיכון בטחוני.
צוות ההוראה נבחר בקפידה ונמצא במעקב מתמיד לגבי ציות להוראות וחסימה אגרסיבית של נושאים שממשלת סין אינה מעוניינת שיעלו בסביבת הלימוד. המורים נדרשים לחתום על הסכם שמונע מהם לעסוק ב"פאלון-גונג" שיטת אימון פיזית המשולבת באמונה. העוסקים בה פסולים מראש.
 |
| מורה שסולקה מתפקידה מאחר שחרגה מהוראות הצנזורה במכון קונפוציוס בקנדה |
מכון על שם המפלגה הקומוניסטית הסינית השולטת בסין לא יתקבל יפה במערב. אחרי הכול, אותה מפלגה רצחה במשך שנות שלטונה יותר מ-80 מיליון סינים (הערכה שמרנית) והחריבה את התרבות הסינית המסורתית. ממשלת סין בחרה את השם "מכון קונפוציוס" בידיעה ששם המותג זה עשוי להתחבב על אנשי החינוך במערב. כמה אירוני שבשנות ה-60-70 של המאה הקודמת המפלגה הקומוניסטית בכבודה ובעצמה, עשתה הכול כדי לעקור את ערכי הקונפוציוניזם מהחברה שלה: במהלך “מהפכת התרבות” היא הרסה מקדשים, החריבה את קברו של החכם וניסתה להעלים לגמרי את רעיונותיו.
בעקבות מחקר מעמיק שערכה אגודת האקדמאים הלאומית בארה"ב (NAS-THE NATIONAL ASSOCIATION OF SCHOLARS), החליט הפנטגון להפסיק את ההשקעות של ממשלת ארה"ב בכל המוסדות האקדמיים שבהם פועל מכון קונפוציוס.
“מכוני קונפוציוס הם סוס טרויאני – הם סוג של מרכזי ריגול המשמשים את הממשל הסיני. סוכנויות ביון מערביות מכירות בכך”, אומר מישל ג’ונו קטסויה – לשעבר, ראש דסק אסיה פאסיפיק בשרות הביון הקנדי (מקביל למוסד הישראלי), שעוקב אחרי המכונים במשך יותר מעשור. “דוגמאות רבות מדגימות כיצד המכונים משמשים לאיתור אנשים שיהוו בסופו של דבר ‘סוכני השפעה'”.
קטסויה חקר כיצד המפלגה הקומוניסטית הסינית מרגלת אחרי מדינות זרות ומנסה להשפיע עליהן. בין היתר הוא התחקה אחר פועלם של ארגוני פשע סינים שפעלו במערב, אחר מהלכים שביצעו חברות סיניות שרכשו עסקים מערביים, ואף חקר את עסקיו של המיליארדר הסיני לי קה-שינג. בנאומו להנהלת ארגון בתי הספר של טורונטו, קטסויה הסביר שמכוני קונפוציוס הם חלק ממערך שפיתח הביון הסיני, שמטרתו לזהות כבר בגיל צעיר אנשים האוהדים את התרבות הסינית, להמתין שנים רבות ולבסוף “לתפוס את נפשם או את אהבתם לתרבות הסינית” – ובאופן זה לגייס אותם לטובתו.
ב-2004 מוקם מכון קונפוציוס ראשון בסיאול שבדרום-קוריאה, ומאז קמים מכונים נוספים כמו פטריות אחרי הגשם, ביותר מ-90 מדינות ברחבי העולם.
בניגוד למכונים אחרים לקידום שפה ותרבות, כמו “מכון גתה” הגרמני או “הבריטיש קאונסיל” הבריטי, בהתעקשות הסינים, המכון נפתח בתוך כתלי האוניברסיטה ולא מחוץ לה, ובניהול משותף של אוניברסיטת תל אביב ושל הסינים (לצד המנהל המקומי מטעם האוניברסיטה יש גם מנהל מטעם הסינים).
בעיני, חשוב לראות את הסרט המרתק ולגבש דעה. מדובר בסופה רבת עוצמה המעוררת סערה בסביבת האקדמיה ובממשל במדינות רבות. אם לא לפעול, אז לפחות לדעת.
שלכם, יורם בר-סלע
לחצו כאן ותמצאו הנחות ומבצעים על מגוון הופעות והצגות
אשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.
לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - עקבו אחרינו בפייסבוק
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מוזמנים להשאיר את תגובתכם, כאן