13.6.2015

זהב מן הים... - אוצר מטבעות זהב התגלה בחוף קיסריה ומוצג במוזיאון ישראל

פברואר 2015 – לאחר סערת החורף האחרון, יוצאת קבוצת צוללנים חובבים (צביקה פייר, קובי טוינה, אביבית פישלר, שי מילנר, יואב לביא ויואל מילר) לצלילה בחוף קיסריה. כמה מטבעות זהב נוצצים מושכים את תשומת ליבם של הצוללנים. 

אביב 2015 – יחידת הארכיאולוגיה הימית של רשות העתיקות מוזעקת למקום ומוצאת אוצר של 2,600 מטבעות זהב טהור (7.5 ק"ג - 24 קראט) מהמאה ה-11. מציאת המטבעות בקרקעית הים מהווה חידה מסתורית לחוקרי רשות העתיקות. עיצוב המטבעות מביא סיפורים בני 1000 שנים. המטבעות נשמרו במצב מעולה. רובם כלל לא נזקקו לטיפול במעבדה ולניקיון ובזכות העובדה שהם עשויים מזהב טהור הם עדיין נוצצים. על חלק מהמטבעות מופיעים סימני שיניים המעידים כי סוחרים ניסו לבדוק את אמיתותם. זהו אוצר הזהב הגדול ביותר שנמצא אי פעם בישראל.

אוצרי התערוכה, ד"ר חיים גיטלר (מוזיאון ישראל) וד"ר רוברט קול (רשות העתיקות) מוסרים שערך האוצר שקול כנגד 1,200 משכורות חדשיות של פועל באותם ימים. המטבעות נראים חדשים. כאילו לא היו בשימוש זמן רב. לפיכך, משערים האוצרים שהמטבעות נאספו כמיסים מתושבי האזור ונשלחו "לרשויות" או שהיו מיועדים לתשלום משכורות לפועלים באזור. האוצר נפל כנראה מאנייה בעת סערה בים. ברשות העתיקות מקווים שההשוואה בין תאריכי הטבעת המטבעות לבין מסמכים היסטוריים שנתגלו בעבר, יאפשרו לפענח את חידת האוצר שהתגלה ולהרחיב את הידע על התקופה.


עקב החשיבות הציבורית של גילוי המטבעות, הם כבר מוצגים במוזיאון ישראל למשך 3 חודשים. 2 ביוני עד 2 בספטמבר 2015. התצוגה מלווה בסרטים המתעדים את גילוי האוצר בים. זוהי הפעם הראשונה שהאוצר נחשף לציבור כחלק משיתוף פעולה מיוחד עם רשות העתיקות והחברה לפיתוח קיסריה. בעוד שלושה חודשים הוא ישוב לרשות העתיקות להמשך המחקר.

יעקב שרביט מרשות העתיקות. צילם: חגי נתיב

צילום: חגי נתיב - רשות העתיקות
גילוי דרמטי לעדה הדרוזית
עבור העדה הדרוזית הייתה מציאת האוצר דרמטית במיוחד – רוב המטבעות שנחשפו נושאים את שמו של הח'ליף הפאטימי אל-חאכם, מי שנחשב למייסד אמונת ייחוד האל הדרוזית ב-1017 לספירה. סביב שמו קיימת הילה של קדושה, כבוד ומסתורין. בין השאר, קיימת שאלה סביב היעלמותו המסתורית לפני כ-1,000 שנה. בעבר נמצאו מטבעות הנושאים את שמו של אל חאכם, אך ריכוז מטבעות הזהב הנושאים את שמו הפעם, מעיד על עוצמת שלטונו של הח'ליף. רבים מהמטבעות באוצר נטבעו בתקופה שבה הופצה בקהיר האמונה הדרוזית "מד'הב אל-תווחיד"– כלומר" כת הייחוד הדוגלת במונותאיזם מוחלט".

רבע דינר המציג משושה המתחבר לשתים-עשרה נקודות. 
בהיקף מופיעים שמו ותאריו של הח'ליף אל-חכאם
(996–1021 לספירה), מטבעת פלרמו, סיצילה.

צילום: קלרה עמית (רשות העתיקות)

הרחבה ורקע הסטורי (באדיבות רשות העתיקות):
המטבע העתיק ביותר שנחשף באוצר, הוא של רבע דינר והוא הוטבע במטבעת פלרמו שבסציליה במחצית השנייה של המאה ה- 9 לספירה. מרבית המטבעות שייכים לח'ליף אל-חאכם (מהשנים 996- 1021 לספירה) ולבנו אל-ט'אהר 1021- 1036 לספירה). הם נטבעו במצרים ובצפון אפריקה. במכלול המטבעות לא נמצאו מטבעות מהשושלות המוסלמיות המזרחיות, ועל כן ניתן לקבוע בוודאות כי מדובר באוצר פאטימי. למטבעות הרבים באוצר שנטבעו בתקופת הח'ליף הפאטמי השישי, אל-חאכם מהשנים (996- 1021 לספירה) נודעה חשיבות מיוחדת עבור העדה הדרוזית, שכן היה זה בתקופת שלטונו, בשנת 1017 לספירה, שהכת הדרוזית כוננה.

ערכו הרב והמשמעותי של האוצר מתברר באמצעות מקורות היסטוריים כדוגמת תיאורו של הנוסע איבן ג'ובייר, אשר מספר כי תושבי הישובים המוסלמים נדרשים לשלם לשלטון הפאטימי מחצית מהיבול בעת הקציר, ובנוסף תשלום מס גולגולת של דינר אחד וחמישה קוראטים (24 קוראטים היו שווים דינר אחד, מכאן גם שיטת המדידה של הזהב לפי קראט).
תיאורים בכתבי "הגניזה הקהירית" מהמאה ה- 11- וה-12 לספירה, מספרים, בין השאר, על פדיון שבויים, בהם שבויים יהודיים מאשקלון שהועברו למצרים. על פי הכתוב, הקהילה היהודית שילמה כ- 500 דינרי זהב לפדיונם והחזרתם לארץ, ועוד נותר חוב של מאתיים דינר. עבור אנשים רמי מעלה שולם סכום גבוה במיוחד. כך, נזכר מקרה בו ביקשו סכום של 80 דינר לפדיון שבוי אחד. 

האימפריה הפאטימית הייתה עשירה ביותר והונה היה עצום. דיווחי האוצר באותם ימים מעידים על 24 מיליון דינרי זהב, בקופת הח'ליפות בבירתה בקהיר (פוסטט הקדומה). עליית השושלת הפאטימית לשלטון במחצית השנייה של המאה ה-10 לספירה, והמדיניות הפוליטית והכלכלית שלה, הביאו לפריחה מחודשת של הסחר הימי באגן המזרחי של הים התיכון. הפאטימים, שהגיעו מצפון אפריקה, הביאו למצרים דפוסי מסחר שהיו אופייניים למערב הים התיכון. תחת שלטונם טופחו קיסריה וערי חוף נוספות, נבנו בהן חומות, וישב בהן מושל שהיה כפוף ישירות לשלטון במצרים, ולרשותו עמד חיל מצב שהגן על העיר מפני אויבים פוטנציאלים. אחד המאפיינים הבולטים של תקופה זו הוא התרחבות המסחר הבינלאומי: במזרח הים התיכון הפליגו ספינות סוחר לצד אוניות המלחמה. סחר זה לא פסק בין המוסלמים והצלבנים גם בזמן מלחמה ומצור, ושגשג בימי שלום.

בתקופה זו פרחה קיסריה ושגשגה, והתנהל דרכה מסחר ער עם ערי נמל אחרות, - וזאת חרף מצבו הרע של הנמל, שנבנה על ידי הורדוס בתקופה הרומית. הנוסע אלמוקדסי, בספרו "החלוקות הטובות ביותר להכרת האזורים", שנכתב סביב שנת 958 לספירה, תקופה של עיצומן של המלחמות שניהלו הפאטימים בארץ ישראל וסוריה מתאר את קיסריה: "אין עוד עיר יפה כמוה...אדמותיה טובות ופירותיה משובחים, כמו כן מפורסמת העיר בחלב התאו ובלחם לבן. ביצור בלתי חדיר שומר על העיר ומגן על רובעי מגורים מאוכלסים היטב, מי השתייה מסופקים מבארות ומבורות" . תאורים מעין אלו מופיעים גם בספרו של הנוסע הפרסי נאציר אל חוסרו, שהגיע לקיסריה בשנת 1074 לספירה. "עיר טובה משופעת התמרים, תפוזים ולימונים ומים זורמים, חומותיה חזקות ולעיר שער ברזל, מים פורצים בעיר ומחצר מסגד יום השישי ניתן לראות את הים וכל מה שעובר בו". קיסריה, שהיתה מוקפת חומה חזקה ואשר ישב בה חיל מצב, לא נכנעה לצבא הצלבני שחלף על פניה בשנת 1099 בדרכו לירושלים, ורק לאחר מצור שנמשך שבועיים נכבשה בידי הצלבנים ב- 17 במאי 1101. 

שלכם, יורם בר-סלע





נשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.

לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - צרפו את "תרבות אנד דה סיטי" לחברים שלכם-

אין תגובות:

פרסום תגובה

מוזמנים להשאיר את תגובתכם, כאן