23.11.2014

הספר מסביליה בבימויה של קטרינה טאלבך – באופרה הישראלית


צילום: יוסי צבקר
סביליה... על הים. (הבמאית אינה נכנעת לגיאוגרפיה). ריווירה לפנות בוקר. עדיין חשוך. על הבמה רק סירה עזובה וצדף גדול. אוברטורה. לצלילי התזמורת, יריעת הברזנט המכסה את הסירה נעה. מתחתה מופיע זוג תרמילאים צעירים. יוצאים מהסירה, מעמיסים את תרמיליהם והולכים לעבר הרחוב שברקע. נשיקת פרידה מהוססת מסגירה את העובדה שהם לא מכירים יותר מלילה אחד בתוך הסירה. הם פונים כל אחד לדרכו. נזיר צועד לצד חמורו ופוגש 5 נזירות המקפצות לצלילי המוסיקה העליזה של רוסיני. 

השכנים יוצאים אל המרפסות. שני רוכבי אופניים חוצים את הבמה. פלייבוי צעיר במכונית ספורט אדומה נוצצת נתקע  באמצע הבמה בפקק תנועה. מולו מופיע טרקטור איטי שמושך ביתן אפור ענק. זה יהפוך עוד מעט לביתו של ד"ר ברטולו. כל המתרחש בו הופך להצגה בתוך הצגה, כשדיירי הרחוב והנופשים על חוף הים צופים בהתרחשויות כבהצגה... וזו רק האוברטורה.

הפקת הספר מסביליה בבימויה של קטרינה טאלבך מגרמניה, היא חוויה תיאטרלית מקורית ומשעשעת. הבמאית התאימה את האופרה לקצב החיים הצבעוני והמהיר של המאה ה-21. זוהי עבודתה הראשונה של טלבאך באופרה הישראלית (נקווה להפקות נוספות כאלה). היא ביימה עשרות הפקות תיאטרון ואופרה בבתי אופרה ולהקות תיאטרון בגרמניה ומחוצה לה כולל ברלין, קלן, בוכום, ארפורט, דרזדן, פוטסדם, מינכן, המבורג, רוסטוק, ליסבון, ציריך, פריס, באזל ועוד. וכשההצגה מלווה במוסיקה הנפלאה של רוסיני, זו חגיגה. התפאורה הקסומה, התאורה העשירה והתלבושות המגוונות המשלבות בין תלבושות ספרדיות ברוח ההפקה המקורית, ובגדי חוף שלא היו מביישים את המתרחצים היום בכל ריביירה באירופה או בתל-אביב.

צילום: יוסי צבקר

המחזאי – איש רנסנס
פייר אוגוסטין בומרשה הצרפתי (1732 – 1799), שכתב את הספר מסביליה כמחזה בסוף המאה ה-18, היה "איש רנסנס" ססגוני. בונה שעונים, מלחין, ממציא, דיפלומט, מרגל, מוציא לאור, סוחר נשק ומהפכן צרפתי ואמריקאי גם יחד, כתב טרילוגיה של מחזות שבמרכזם פיגרו המשרת הכל יכול, העולה בעורמתו ובחוכמתו על אדוניו. הטרילוגיה, הספר מסוויליה (1775), נישואי פיגרו (1781) והאם האשמה (1792), זכתה לעיבודים אופראיים. מוצרט היה הראשון שהלחין את המחזה האמצעי נישואי פיגרו (1786). אחריו רוסיני הלחין את הספר מסוויליה (1816) וז'ול מסנה הצרפתי הלחין את האם האשמה לאופרה ששמה הוא כרובינו (1905).

צילום: יוסי צבקר
מנצחים וסולנים:
מנצחים על האופרה לסרוגין עומר מ. ולבר ודודי זבה. צוות סולנים ישראלי ובינלאומי יוביל את ההפקה וביניהם: הבריטון האיטלקי מריו קאסי ביחד עם הבריטון כריסטיאן זן מצ'ילה בתפקיד הראשי. בתפקיד רוזינה תופענה זמרת המצו-סופרן האיטלקייה אנאליזה סטרופה יחד עם נעמה גולדמן הישראלית. את תפקיד ד"ר ברטולו יחלקו הבריטון האיטלקי עומר מונטאנרי וזמר הבס מרקו קמסטרה, גם הוא מאיטליה. את תפקיד אלמוויווה יגלמו זמרי הטנור אדגרדו רוחה מאורוגוואי וחואן חוזה דה לאון האמריקאי. ולדימיר בראון הישראלי וזמר הבס הרוסי דניס סדוב, יגלמו את תפקיד דון בזיליו. את ברטה תגלם זמרת הסופרן הישראלית שירי הרשקוביץ ואת תפקיד פיורלו יבצע הבריטון הישראלי נח בריגר. מקהלת האופרה הישראלית בניצוחו של איתן שמייסר ותזמורת האופרה – התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון. 

זו הפקה נפלאה שחייבים לראות ולשמוע. הזדמנות נפלאה לקרב את הילדים לאהבת האופרה. הפעם היא ססגונית ותוססת במיוחד.

שלכם, יורם בר-סלע



נשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.

לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - צרפו את "תרבות אנד דה סיטי" לחברים שלכם-

אין תגובות:

פרסום תגובה

מוזמנים להשאיר את תגובתכם, כאן