18.2.2014

דון פסקואלה בהפקת האופרה הישראלית

"הרגע של הסטירה, הוא עבורי הרגע המשמעותי והחשוב ביותר באופרה-נקודת המפנה" אומר הבמאי גרישה אסגארוף על נקודת המבט הייחודית שלו ומוסיף: "הסטירה שוברת את דון פסקואלה, והקהל כבר לא אמור לצחוק. הצחוק אמור להיתקע בגרוננו, ואנו אמורים להרגיש מושפלים וכואבים... ביחד עם דון פסקואלה. באופרה זו יש רגעים טראגיים רבים שעל הבמאי לטפל בהם ברגישות. פסקואלה הזקן מרומה באופן אכזרי על ידי חברו הטוב מלטסטה המנצל אותו לתוכניות האישיות שלו. נורינה, הקוקטית הבטוחה בעצמה, גם היא משתתפת במשחק רק כדי לתפוס את ארנסטו, תוך התעללות חסרת התחשבות באיש הזקן. היא אמנם מבינה בסופו של דבר, אחרי שהיא סותרת לפסקואלה, שהיא הגזימה במשחק, אך זה לא משנה את התנהגותה הבסיסית. הסיפור הזה אינו רק סיפור מימים עברו, זה סיפור שיכול להתרחש גם כאן ועכשיו".

הפקת האופרה דון פסקואלה של דוניצטי, בבימויו של אסגארוף, מקדישה תשומת לב לאספקטים התיאטרליים של האופרה. הסולנים והמקהלה משחקים את תפקידיהם ברגישות רבה, ברוח תפיסתו של הבמאי. התפאורה המסתובבת משנה פניה ומעבירה את הצופים במהירות רבה בין חזית ביתו הישן והאפל של דון פסקואלה, דרך חדר האורחים העטור בשיש כהה ומיושן, לביתה של נורינה המציג את ההיפך הגמור-בית מודרני ששולטים בו הנהנתנות והגוונים הבהירים. פסלים ופרטי עיצוב אחרים הנראים במצבים שונים של התפאורה, מרמזים על הקשר בין אזורי ההתרחשות.



דון פסקואלה, האופרה האחרונה שכתב דוניצטי (והשלימה רשימה של כ-70 אופרות שחיבר בחייו) היא אופרה הנחשבת לחביבת הקהל מאז הועלתה בבכורה בינואר 1843 בתיאטרון האיטלקי בפריס. זאת בעיקר הודות למוסיקה התוססת ושופעת העליצות בשילוב העלילה הקומית. עיצוב הבמה, התלבושות הססגוניות והתאורה היצירתית, מחדדות את המהפך שעובר ביתו של דון פסקואלה, כאשר נורינה נכנסת עמוק אל תוך חייו, כשבדרך היא משנה את ביתו, ומרוקנת את קופתו, בדרך לקבלת ברכתו לנישואיה עם ארנסטו והבטחת הירושה הנדיבה שהבטיח לו פסקואלה.



סיפור האופרה גדוש בתככים, ערמומיות ותחבולות של דון פסקואלה. זקן עשיר, חמדן ומלא תשוקה, שמחליט להינשא לאישה צעירה. ד"ר מלטסטה לא ממש אוהב את הרעיון ומחליט ללמד את הזקן לקח: הוא מציג בפניו את סופרוניה ככלה מיועדת. צעירה ביישנית, צנועה וכנועה במיוחד. פסקואלה לא יודע שלמעשה זוהי נורינה, שמאוהבת זה מכבר בארנסטו, אחיינו הצעיר. מיד לאחר טקס הנישואים משתלטת סופרוניה-נורינה על הבית, משנה את פניו ומדלדלת את קופתו המלאה (והשמורה היטב) של פסקואלה. את הפתרון לכאוס שנוצר מספק מלטסטה השדכן, המציע לפסקואלה לגרש את אשתו. פסקואלה נעתר ותוך כדי התרת הסיבוך מבין כי "עבדו עליו". למרבה ההפתעה, הוא מקבל את הגילוי בחיוך, מאפשר לארנסטו להינשא לנורינה, והכל בא על מקומו בשלום. האהבה הצעירה מנצחת ובגדול. כרגיל, סוף הסיפור ידוע מראש, אבל המתח וההנאה נשמרים עד הרגע האחרון. זה כוכם של אנשי תיאטרון טובים. המוסיקה, קלילה ונפלאה. מאיירת בעושר רב את המהפכים הרגשיים שעוברים השחקנים הראשיים.




זוהי הפעם הראשונה שהבמאי הגרמני גרישה אסאגרוף מביים באופרה הישראלית. אסאגרוף עובד בקביעות באופרה של ציריך שם היה גם המנהל האמנותי ונמנה על הצוות האמנותי של פסטיבל זלצבורג. הוא ביים הפקות אופרה רבות בבתי אופרה ברחבי העולם ובהם: אתונה,וינה, בואנוס איירס, דרזדן, מדריד ועוד.
אוהבים אופרה? רוצו לראות.

שלכם. יורם בר-סלע



נשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.



לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - צרפו את "תרבות אנד דה סיטי" לחברים שלכם-


אין תגובות:

פרסום תגובה

מוזמנים להשאיר את תגובתכם, כאן