11.5.2013

סודות המחקר הגנטי –צילומים של פרופ' בני שילה במכון ויצמן

מה הקשר בין ביצית ברגע ההפריה, מקהלת ברתיני, שמשיות בחוף הים, ולחמים במאפיה? פרופ' בני שילה, מציג בתערוכת צילומים ייחודית, קשרים רעיוניים מרתקים בין המחקר הגנטי, לבין תופעות שונות בחיי היומיום שלנו. 

פרופסור בני שילה הוא חוקר גנטיקה במכון ויצמן. כחוקר בתחום הביולוגיה ההתפתחותית, היה מעורב במחקרים שגילו מרכיבים בתקשורת בין תאים, ה"מנהלת" את התפתחות האברים והרקמות. "למרבה הפלא, למרות שהתאים אינם מתפתחים על פי תכנית כלשהיא, הם יוצרים מבנים ביולוגיים זהים" אומר פרופ' שילה. במקביל לעיסוקו במחקר הגנטי, בני הוא גם צלם חובב (מקצועי ביותר). את השנה שעברה בה בילה כפרופסור אורח ב- Radcliffe Institute for Advanced Studies הקדיש בחיפושיו אחר דרך "ידידותית למשתמש" להסביר את העקרונות המכוונים את תהליכי ההתפתחות העוברית. כיצד מתורגם המידע הגנטי שבתאי הגוף ליצירת מבנים מורכבים, רקמות ואיברים. למשימה זו, רתם בני את עיסוקו המקצועי ותחביבו. בתערוכת הצילומים החדשה שלו, המוצגת באולם הכניסה של מכללת פיינברג במכון ויצמן, בני מציג השוואות בין צילומים מיקרוסקופיים של תאים ורקמות בתהליכי התפתחות שונים, ולצידם, צילומים של מצבים שונים מהחיים. מצבים אלה מהווים אנלוגיה להתפתחות הגנטית ומאפשרת לבני להסביר "בגובה העיניים", תהליכים מורכבים. 


הרגע שבו ביצית הופכת לעובר
אני זכיתי לקבל סיור מודרך בתערוכה. למדתי על תהליכים שלא ידעתי על קיומם, ובמקביל, נהניתי מהצילומים הנפלאים של בני, ומיכולתו להציג את התהליכים הגנטיים המורכבים באמצעות רעיונות פשוטים וברורים המוכרים לכל אחד מאיתנו.
זוג הצילומים הראשון: רגע הפריית הביצית, כפי שצולם במיקרוסקופ אלקטרוני. ומתחתיו, תאומות זהות. "התאים הנוצרים בחלוקה, נושאים מטען גנטי זהה לתא המקורי. זה ההסבר לכך שמשני תאים שהתחלקו ונפרדו, נוצרו בדרך פלא שתי דמויות כל כך דומות", מסביר בני.



מה בין תאי עצב לשמשיות בחוף תל-אביב?
בהמשך, פגשנו בצילום מיקרוסקופי של תאים פריפריים של זבוב הפירות. בעת התחלקות התאים, חלק מהם מתמיינים ומתפתחים כתאי עצב (צבועים בכתום בצילום). בדרך פלא, הם משדרים לסביבתם שהתפקיד של תא עצב באזור זה כבר תפוס, והתאים שסביבם מתפתחים כתאי אפידרמיס. כך, נשמר פיזור נכון של תאי עצב בין תאי העור... כמעט תמיד. כאשר משתבשת התקשורת בין התאים, מתפתחת "קהילה" צפופה של תאי עצב. והמטאפורה שמצא בני מחיי היומיום: מתרחצים בחוף הים בכרתים. סביב כל משפחה שפותחת שמשיה, נשמר חלל ריק השומר על פרטיותם של המתרחצים. ומתי התקשורת משתבשת? בתל-אביב, כששטח החוף מוגבל, ומספר המתרחצים עצום. הנטייה הטבעית לשמור על מרחב אישי פנוי משתבשת. סביב כל שמשיה משפחתית נתקעות שמשיות רבות בדוחק רב. אין מרווחים סבירים בין השמשיות, ואין פרטיות. מבינים איך מתפתחות מוטציות ומחלות?





גנטיקה במאפיה
מבקרי התערוכה עוברים בין תחנות שונות המציגות את התפתחות המחקר הגנטי במשך עשרות שנים. הכל לפי סדר מדוקדק, ובדרך יצירתית מרגשת. לקראת סוף התערוכה, מציג בני את תפקידם של תאי גזע בגוף. תאים בסיסיים אלה מאוחסנים באיזורים מיוחדים בגוף (למשל במח העצמות, בעור, בשיער ובשיניים). שם הם מוגנים וזמינים לפעולה. בעת הצורך, תאים אלה יודעים להתחלק. תא מחולק אחד נשאר במאגר לשימוש עתידי, ומהשני, יודע הגוף לפתח תאים בעלי תכונות שונות. מדענים ורופאים בכל רחבי העולם, משקיעים מאמצים עצומים כדי לפענח את מנגנוני ההתמיינות וההתפתחות של תאי הגזע, על מנת שבעתיד, ניתן יהיה לשחזר מתאי גזע תאים ורקמות לצורף טיפול רפואי במחלות כגון: פרקינסון, אלצהיימר ועוד. 
ואיך מציג בני את הקונספט של התמיינות והתפתחות התאים? לצד צילום מיקרוסקופי של תאים בעינו של דג זברה, הוא מציג צילום מקסים של לחמי שאור במאפיה. הקשר מאד ברור: כמו תאי הגזע הנשמרים לשעת הצורך, מאחסן האופה את עיסת השאור במקרר. מדי פעם הוא לוקח חלק מן העיסה כדי לאפות לחמים, ומשאיר את השאר במאגר. כך הוא מבטיח אספקה מסודרת של לחמים כמעט זהים, בהתאם לביקוש.



בלי כרטיסים ובלי ג'אקט
זו תערוכה לא פורמלית. אין שעות פתיחה מוגדרות, אין בינתיים מועד לסגירתה, אין כרטיסים ואין סדרנים כדי לשמור על השקט. פשוט באים בשעות העבודה המקובלות ללובי של מכללת פיינברג ומסתובבים באופן חפשי. לכל זוג צילומים מוצמד הסבר. בין אם אתם מקורבים בדרך כלשהי לנושא המחקר הגנטי או סתם מתעניינים בצילום או בנושאים מעניינים, אני בטוח שתלמדו המון, תתרגשו ותהנו.

שלכם, יורם בר-סלע





נשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.

לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - צרפו את "תרבות אנד דה סיטי" לחברים שלכם-
בפייסבוק - facebook.com/Tarbut.and.the.City
גוגל פלוס plus.google.com/Tarbut.and.the.City

אין תגובות:

פרסום תגובה

מוזמנים להשאיר את תגובתכם, כאן