11.4.2013

מדע על הבר – אפריל 2013


זה קורה שוב ב- 24 באפריל 2013. עשרות מדענים בכירים ממכון ויצמן יגיעו ל-59 בתי קפה וברים בתל-אביב, ויספרו "בגובה העיניים" על מחקרים מדעיים, תגליות ועל החיים המקצועיים בחזית הידע העולמי. כיצד התחילו החיים? האם מחשבים יוכלו לחזות שינויים באופנת הלבוש? האם ייתכנו מציאויות מקבילות? מה יעלה בגורל היקום... אחרי שאנחנו כבר לא נהיה? האם אפשר לפתח מוח מלאכותי, ומה דרוש לכך? האם מיזוג גרעיני הוא הפתרון למשבר האנרגיה? האם אפשר ללמוד תוך כדי שינה... ולזכור מה שלומדים בשינה? מהי רפואה מותאמת אישית? מדוע כוכבים מתפוצצים? כיצד העטלפים מנווטים כל לילה עשרות קילומטרים לעץ "הרגיל" שלהם? אלה רק מעט מהשאלות שיעלו המדענים באתרי הבילוי התוססים בעיר.


על מדע ואמנות
לכמה מההרצאות המדעיות, יצטרפו משוררים וכותבים שיקראו מיצירותיהם, אשר "מתכתבות" עם נושאי המחקר. בנוסף לתוכן המדעי, יכללו המפגשים גם התייחסות לקשר ולזיקה בין מדע לאמנות. בין המשוררים המשתתפים:צבי עצמון, אגי משעול,  רחל חלפי, יהודית מוסל-אליעזרוב, צביקה שטרנפלד,  מאיר וקסלר, וריקי רפפורט-פריזם. כן ישתתף המסאי חיים תדמון.

מדע, זה לא רק למדענים
קברניטי מכון ויצמן למדע רואים חובה לחלוק את הידע המדעי, ואת תחושות ההתלהבות מההרפתקה הגדולה של הרחבת הידע האנושי, עם הציבור הרחב. זו הפעם הרביעית שמדעני המכון מביאים את בשורת המדע למרכזי הבילוי בתל-אביב. זהו סיפור הצלחה, שהכניס בשנים האחרונות מרכיב חדש, מקורי ובלתי צפוי לחיי הלילה בעיר הגדולה. "מדע על הבר" יצר ז'אנר חדש של בילוי אינטלקטואלי ומהווה מודל לחיקוי ע"י מוסדות אקדמיים אחרים. 


נושאי השיחות עם מדעני מכון ויצמן ומיקומן:

1. פרופ' דניאל זייפמן – נשיא מכון ויצמן - על מדע, יופי, ורווח כלכלי - אברקסס – לילנבלום 40
מדוע לא כדאי לכוון בדייקנות אל המטרה אם רוצים להגיע אליה? מה קורה במוחו של מדען ברגע ההמצאה? איך קרה שמשוואות מתמטיות מצליחות לתאר את העולם? ואיך למקסם רווחים מהשקעות במדע?

2. פרופ' ישראל בר-יוסף - סגן נשיא מכון ויצמן לפיתוח משאבים, ודיקן לענייני חינוך
אור מחומר, חומר מאור: ננו-פיסיקה עכשיו - רדיו EPGB - שד"ל 7
כמה חומר, יש באטומים הבונים את החומר? כיצד אור יוצר אטומים ואטומים יוצרים אור? וכיצד תהליכים אלה עשויים לקדם טכנולוגיה עתידית? ומהן התגליות המפתיעות בתחום הננו-פיסיקה, שיובילו, אולי, לפיתוח אלקטרוניקה קוונטית.

3. פרופ' עודד אהרונסון - מדע מעולם אחר - רוטשילד 12
מדוע לחקור כוכבי-לכת אחרים? כיצד אנו מחפשים חיים מחוץ לכדור-הארץ? חללית הצופה בטיטאן – ירחו של כוכב הלכת שבתאי, גילתה עולם קפוא, זר אך מוכר, בו הגשם אורגני, והקרח קשה כסלע. טיטאן מזכיר את כדור-הארץ: התגלו עליו דיונות, תעלות, ואגמים מלאים בנוזל שבעולמנו מופיע כגז טבעי. נו, אז מה?

4. אילן מנוליס - הכחדות המוניות וסכנת האסטרואידים - הקונטיינר – מחסן 2, נמל יפו
לפני כ-65 מיליון שנה נכחדו הדינוזאורים ואתם כ-75% מן המינים החיים. מה גרם להכחדה הזו? מה הסכנה לכך שאירוע מעין זה יקרה שוב בימינו? מה ידוע למדע לגבי מידת הסכנה, ואיך הכל קשור למטאוריט שהתפוצץ השנה בשמי רוסיה?

5. ד"ר קרינה יניב ופרופ' אלדד צחור - זורם בעורקים, נוגע בלב – גרסת העובר - Molly Blooms - הירקון 100 (פינת מנדלי מוכר ספרים)
כיצד הופך תא בודד – ביצית מופרית – לעובר מושלם? מהם תאי גזע ואיך הם קשורים להתפתחות העובר ולחיינו, ולהתמודדות עם מחלות? מהם המנגנונים העדינים והמתוזמנים היטב של ההתפתחות העוברית שבעזרתם ניתן יהיה לרפא ואף למנוע מומי לב מולדים, מחלות לב וכלי דם, וסרטן?

6. פרופ' עדי שטרן - הגן הקוונטי של שבילים מתפצלים - ועד הבית - רוטשילד 64
הפיסיקה הקוונטית מאתגרת את הדרך שבה אנו רואים את העולם. השפעותיה ניכרות מעולם המיחשוב ועד לביולוגיה, מחורחה לואיס בורחס ועד לאתגר קרת. מי יכול להימצא בכמה מקומות באותו זמן? מתי ואיך הוא יכול לעשות זאת? וכיצד כל אלה משפיעים על עתידו של החישוב הקוונטי?

7. ענת ארזי - עם המשוררת אגי משעול - "ועוד הלילה חי..." – על שינה, ריח וזיכרון - שמפינה – רוטשילד 32
גם כאשר אנו ישנים, המוח ממשיך לפעול. מה בדיוק הוא עושה בזמן שאנחנו ישנים? כיצד השינה משפיעה על הזיכרון? האם אנו יכולים ללמוד במהלך השינה?

8. ד"ר יוסי אלרן - מפגש חידות וחידודי מוח - תומס – הירקון 98
על חידות, פאזלים ובבעיות נוספות מתחום המתמטיקה היצירתית.

9. ד"ר ערן בוכבינדר - על הפיסיקה של מערכות מורכבות: מכוס בירה ועד רעידות אדמה - אוויטה בר – יבנה 31
תופעות פיסיקליות כמו כוס נשברת, גלים בים או חריקת בלמי המכונית, מתרחשות במערכות המכילות כמות עצומה של חלקיקי חומר. כיצד חוקרים וחוזים תופעות כמוכמו כוס נשברת, גלים בים או חריקת בלמי המכונית? כיצד שאלות אלה משפיעות על חיינו?

10. ד"ר נחום אולנובסקי - אני אנווט - על עטלפים, אנשים, זיכרון ולמידה - אוטו – אבן גבירול 76
עטלפי פירות נוהגים לעוף מדי לילה אל עץ הפרי האהוב עליהם, המרוחק לפעמים עשרות קילומטרים ממערתם. כיצד הם מנווטים? מדעני מכון ויצמן המשתמשים במכשירי ה-GPS הזעירים בעולם, יחשפו את סודות הניווט, הזיכרון והחישה של העטלפים.

11. ד"ר ברק דיין - מתורת היחסות ועד מחשבים קוונטיים - Cookies Cream 2nd Floor - אלנבי 99
תורת היחסות ותורת הקוונטים מנבאות תופעות מוזרות עד כדי כך שהן נדמות כבלתי אפשריות. מדעני מכון ויצמן מתכוונים לנצל את הפרדוקסים המוזרים של תורת הקוונטים כדי לבצע "משימה בלתי אפשרית": לגלות חלקיק אור אחד (פוטון) בלי להרוס אותו, ולבצע חישוב קוונטי עם חלקיקי אור.

12. ארז גרטי - חשמל זורם בכפות ידיך (ובכל שאר הגוף) - יופי טופי – בר-גיורא 2
איך הצלופח מתגונן מטורפיו? מדוע שוקו חם מתוק יותר משוקו קר?  מדוע "מכת חשמל" יכולה לגרום ללב שדמם לחזור ולפעום? שיחה על המטען החשמלי של תאי הגוף, ולתפקיד של זרמים חשמליים בהעברת מידע עצבי, בהפעלת השרירים, בפיקוח על חלוקת תאים ועוד.


13. ליאור אמבון - מוליכות-על: פיסיקה קוונטית על השולחן - מלכי – מלכי ישראל 5
מוליכות-על היא תופעה הפותחת צוהר אל העולם המוזר של הפיסיקה הקוונטית. מה מקור התופעה? ואיך יישומה עשוי להוביל לפיתוח רכבות מרחפות, מכשור רפואי מתקדם, ומיקרוסקופ ייחודי, אותו מפתחים במעבדות מכון ויצמן למדע.

14. גיא רוזנצוויג - עם המסאי חיים תדמון - כוכב נולד במעבדה: האם מיזוג גרעיני הוא הפתרון למשבר האנרגיה?
קפה נח – אחד העם 91 (פינת החשמונאים)
מיזוג גרעיני הוא תהליך שבו כוכבים מפיקים את האנרגיה שלהם. מדענים מנסים לחקות את התהליך הזה, כדי להפיק כמות אנרגיה אדירה וכמעט בלתי מזהמת, ללא שימוש בדלקים מאובנים. כיצד מתנהלים הניסויים האלה? מהם הקשיים והאתגרים הניצבים בדרך, ומהם היתרונות הגלומים בשיטה זו?

15. ד"ר גיא שחר - ריקוד המלחמה של המערכת החיסונית - הנביאים – ירמיהו 54
השאלה "האם לגייס את המילואים" מעסיקה ללא הרף את המערכת החיסונית, שהיא ארגון גדול ומורכב במיוחד, הכולל "לוחמים" מסוגים רבים ושונים, החייבים לפעול יחד בתיאום מושלם. ד"ר שחר גילה כיצד קומץ תאים חיסוניים, שמזהים פלישה של אויב זר, מצליחים לגייס את המערכת החיסונית למתקפה כוללת על הפולשים.

16. פרופ' צחי פלפל - מה באמת כתוב בצופן הגנטי? - Tailor Made – אלנבי 99
ביואינפורמטיקה היא מדע חדש המשלב גנטיקה, פיסיקה ומדעי המחשב, אשר נולד בעקבות פרויקט גנום האדם. כיצד מוצאים המדענים תבניות מסודרות באוסף הנתונים העצום של הגנום? מה באמת "כתוב" בצופן הגנטי? הבנה כזו תקדם, בין היתר, את פיתוחה של רפואה אישית מותאמת לחולה, ואת החיפוש אחר מקורות אנרגיה חלופיים.

17. פרופ' ארנסטו יוסלביץ - קפה לנדוור גן מאיר – רבנו תם 7
האם הגודל קובע? מהי ננו-טכנולוגיה? במה שונים התקנים, מכונות וחוטים זעירים ממקביליהם בעולם ה"גדול"? כיצד הצליחו מדעני מכון ויצמן למדע "לגדל" ננו-צינורות וננו-חוטים ולעצב אותם לפי רצונם? אילו יישומים יתאפשרו הודות לתגלית זו?

18. פרופ' יחיעם פריאור - לייזרים – אתמול, היום, מחר - יונה – מחסן 1, נמל יפו
מהו אור לייזר? במה הוא שונה מאור רגיל? מדוע הוגדרו הלייזרים, בתחילת דרכם, כ"פתרון שמחפש בעיה"? מה עושים עם לייזרים במעבדות מחקר? מה עושים עם לייזרים בתעשייה, בצבא ברפואה או בבידור? ומה צופן להם העתיד?

19. פרופ' צבי ליבנה - מירוץ החימוש בין האבולוציה והסרטן - מנדלימוס – הירקון 102
לכל מטבע יש שני צדדים. הדבר הזה, מתברר, נכונים גם כשמדובר במוטציות – שגיאות גנטיות בחומר התורשתי. מצד אחד, ככל שמתרבות המוטציות, עולה הסיכון להתפתחות סרטן. מצד שני, המוטציות הן המנוע האבולוציוני המספק שונות ומגוון ביולוגי. כיצד פועלים מנגנוני הבקרה המאזנים בין סיכוי לסיכון?

20. אוהד מנור - האם מחשבים יכולים ללמוד ולחזות את עתידנו? - הרלינגר – בן יהודה 69
מה יהיה ערך מניה בעוד שבוע? האם ירד מחר גשם? איזו קבוצה תעפיל לגמר ליגת האלופות? אם אנחנו מאמינים שהתשובה לכל אחת מהשאלות האלה אינה אקראית, נוכל לנסות ללמד מחשב כיצד לחזות תוצאות עתידיות. האם מחשבים שיבחנו את הגנים שלנו, ידעו לקבוע כיצד הם משפיעים על זהותנו, על תכונותינו ועל עתידנו?

21. שלומי קוטלר - לנגן על אטום בודד - Foster – שלמה המלך 38
מתמטיקאים הראו שאם תורת הקוונטים אכן מתארת באופן מלא את התנהגות האטומים, אפשר יהיה, יום אחד, לבנות מהם מחשבים רבי עוצמה. לשם כך מנסים פיסיקאים זה 20 שנה לבודד אטומים, לאחסן בהם מידע, לעבד נתונים ולקרוא את התוצאה. אם יצליחו, ישתנו פני המיחשוב וההצפנה.

22. ד"ר מיכל גורדון - האם כל אחד יכול לתכנת בשפה טבעית? - Mate – דיזנגוף 226
מהו תיכנות בשפה טבעית? האם אפשר לשנות את שפות התכנות כך שיתקרבו לשפה טבעית, כך שיתאפשר ליותר אנשים לתכנת? האם אפשר שבמקום שאנחנו נלמד את שפת המחשב, הוא ילמד את שפתנו? מה דורש תכנות? עד כמה יכול אדם להשפיע על מערכות קטנות או גדולות? ואילו תקלות עלולות לקרות?

23. עומר מרקוביץ' - ראשית החיים: השאלה הגדולה נכנסת למעבדה - Mate – חיים ויטל 2
כיצד נוצרו החיים? מהן "טביעות האצבע" הכימיות של התהליך שהתרחש לפני ארבעה מיליארד שנים? האם החיים החלו ממולקולות סבוכות החיוניות כיום לכל תא חי, כגון די-אן-אי? או שמא נוצרו החיים מאבולוציה של מבנים פשוטים בהרבה כגון טיפות שומן?

24. שירה גבאי - כיצד "קוראים" את ספר גנום האדם - אוגנדה – סמטת בית הבד 5
פרויקט גנום האדם הסתיים, אבל הוא מציב לפנינו כמה שאלות לא פתורות: כיצד אפשר לקרוא ב"ספר" כשאיננו יודעים היכן מילה אחת מסתיימת ואחרת מתחילה? כיצד אפשר להבין את משמעותן של המילים ללא מילון המתרגם אותם לשפתנו? וכיצד נדע מהם החלקים החשובים בעלילה, ועל אילו פרקים אפשר לדלג?

25. זוהר פודה - על כלבים, אפים מלאכותיים וגילוי מוקדם של מחלות - אלטנוילנד – בן יהודה 41
כלבים מסוגלים לגלות באמצעות חוש הריח שרידי חומרים שונים. המדע מנסה לחקות את היכולת הזו באמצעות יצירת אף מלאכותי, המסוגל לגלות מולקולות ביולוגיות שונות בדגימות דם או שתן. בדרך זו אפשר יהיה לאבחן מיגוון מחלות.

26. פרופ' יחיאל זיק - עם הפסיכולוג והמשורר צביקה שטרנפלד - דיכאון או השמנה – מה מסוכן יותר?
דלי – אלנבי 47
כיצד יתרונות קיומיים שהיו לאדם בעבר הפכו לאבני נגף בעולם המודרני? מה הקשר בין שחפת לבין השמנה? וכיצד כל זה קשור להפיכת הסוכרת למגיפה של המאה ה-21? מדעני מכון ויצמן למדע חוקרים "אבולוציה של מחלות״ – השמנה, סוכרת ודיכאון, ומקווים למצוא דרכים להתמודד אתן.


27. ענת צימר - מחפשים תרופה לסרטן -Bin 281 – דיזנגוף 281
מהם התמרה סרטנית ותהליכי התמיינות? אילו שיבושים עלולים להוביל להתפתחות סרטן? מדוע לא נמצאה "תרופה לסרטן?", או, ליתר דיוק, מדוע אין תרופה אחת לכל סוגי הסרטן? כיצד משפעים "קוקטיילים" של תרופות על תאי הסרטן? ואיך משתלבת כאן ההנדסה הגנטית?

28. יאיר הרכבי - מה יהיה הסוף? - סטארסקי – אלנבי 48
בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, ביצעו אסטרונומים סדרה של תצפיות במטרה לענות על השאלה "מה יהיה סופו של היקום שלנו?". התשובה שהם מצאו הדהימה את כל הקהילה המדעית, נותרה ללא הסבר עד היום, וזיכתה שלושה מהם בפרס נובל. מה הם מצאו, ומה אנחנו עושים היום כדי לנסות ולהבין את הממצא הזה?

29. ד"ר איל כהן - המציאות הבלתי נתפסת של המודל הסטנדרטי - לבונטין 7
האומנם הבוזון של היגס – שכנראה התגלה באחרונה במאיץ בסרן – הוא "פיסת הפאזל החסרה"? אם כן, מדוע התגלית הזאת אינה פותרת את שאלת מבנה החומר? מהו הדבר המפחיד שמסתתר מתחת לריק הבין-כוכבי? האם אנחנו צפויים לגורל המתואר ב"מדריך לטרמפיסט בגלקסיה"? ואיך כל זה קשור להיווצרות החיים ול"תיאוריה של הכל"?

30. ד"ר איילת ארז וד"ר איתן גרוס (The A Team) - הישרדות - גירסת התא הסרטני - פסאז' – אלנבי 94
כאשר תא עובר התמרה סרטנית, חלים שינויים בכל התהליכים הנחוצים להישרדותו. מדעני מכון ויצמן למדע חוקרים את יחסי הגומלין בין חילוף חומרים לבין סרטן. במחקר אחר הם בוחנים את השפעת חילוף החומרים על מנגנון ההתאבדות התאית. הבנת הקשר בין הישרדות התא הסרטני לחילוף החומרים, תאפשר כיוונים חדשים לטפול תרופתי בסרטן.

31. ד"ר אושרית יקנה - דרוויניזם ואוגניקה – בין ברירה לברירה טבעית - סאצ'מו – חיים ויטל 6
חידושי הטכנולוגיה מאפשרים כיום לבחור את מין העובר, "לעצב" תינוקות לפי דרישה, לבצע אבחון גנטי טרום השרשתי ועוד. אפשרויות אלה מעוררות שאלות בתחומי המוסר, הדת, וכן בתחומי חברה ומדיניות כלכלית. מהו הקשר הנמנע – או הבלתי נמנע – בין מדע לבין חברה, וכיצד הקשר הזה משפיע על חיינו?

32. ד"ר דניאל ללוש - עם המשורר מאיר וקסלר - המסע בעקבות החומר האפל - לניס בר – חיים ויטל 7
כבר 80 שנה האסטרונומים נאבקים בחידה קשה: כנראה ש 80% מהיקום מורכב מחומר לא ידוע. האם מדובר בחלקיקים מסוג חדש? האם "פספסנו" משהו? האם יש לתקן את חוקי הפיסיקה?

33. פרופ' נועם סובל - Leo Blooms – ראול ולנברג 24 (מגדלי זיו) 
כיצד חוש הריח מעצב את חיינו? כיצד פועל חוש הריח שלנו? כיצד המוח מעבד מידע שמגיע אליו בצורת ריחות? וכיצד ריחות משפיעים על ההתנהגות?

34. אפי שחמון - מסע בין כוכבים – גרסת המדע - רוזה פארקס – דיזנגוף 265
מה כל כך מיוחד בתורת הקוונטים? ממה נובעת האקראיות שבטבע? והאם "אלוהים משחק בקוביות"? האם רק חלקיקים קטנים "חיים" בעולם הקוונטי, עם חוקיו המוזרים? מה הקשר בין כל זה ל"חלקיקים שזורים" ולטכנולוגיה פורצת דרך של מחשבים קוונטיים? והאם תיתכן טלפורטציה בסגנון "מסע בין כוכבים"?

35. פרופ' דן שחר - בין מוליכי-על למבודדי-על - פיצ'רס בר – בת עמי 3 (מתחם נוגה יפו)
מוליכות-העל הינה אחת התופעות המפתיעות, המרהיבות והמרתקות בטבע. היא נתגלתה, במקרה כמובן, לפני יותר מ-100 שנה. בשיחה נדון בשורשיה, ונתמקד בשאלת קיומה של התופעה המנוגדת וההפוכה: מבודדי-על.

36. דודי דויטש - כיצד אוסף המוח מידע על סביבתו? - שטרן 1
בני-אדם וחיות אחרות אוספים את המידע החיוני להם מסביבתם. האיסוף נעשה באופן פעיל ותוך יחסי גומלין עם הסביבה. שימוש פעיל בחושים הם חלק מרכזי בתהליך בניית התמונה. כיצד שולט המוח בחושים השונים? האם קיימים עקרונות משותפים לחיות שונות? וכיצד מתמודדים היום מדעני המוח עם שאלות כאלה?

37. ד"ר דבורי יעקבי - עם המשוררת ריקי רפופורט פריזם - בין המוח הגברי למוח הנשי - ברברה פריי – פרישמן 39
לא פעם אומרים "יחי ההבדל הקטן" כאשר משווים את אברי גופם של גברים ונשים, אבל האם קיימים הבדלים גם באיבר החשיבה שלנו – המוח? ואם קיימים הבדלים כאלה, כיצד הם מתבטאים בהתנהגותם של יחידים ושל חברות?

38. פרופ' יובל אורג - העתיד הגדול של העולם הקוונטי הזעיר - Cheers – חיים ויטל 13
כולם נהנים מתוצאותיה, ורבים שמעו עליה. אבל מהי היא בעצם תורת הקוונטים? איך אפשר להבינה באמצעות התבוננות בחוף הים, בגלים ובשוברי הגלים בתל-אביב?
כיצד הומצאה התורה הזאת? ואיך היא מתבטאת בעולם האלקטרוניקה הזעירה ובתחום הננו-פיסיקה?

39. ד"ר רועי עוזרי - עם המשוררת רחל חלפי - Time out Tel-Aviv - על הזמן
פרנדס אנדרגראונד – אבן גבירול 30 (מרתף מסחרי, לונדון מיניסטור)
האם אפשר להסכים על כמות הזמן שחלפה מאז ועד עכשיו? כיצד מודדים זמן? מדוע לזמן יש כיוון? מה הקשר בין תורת הקוונטים למושג הזמן? וכיצד פועלים שעונים אטומיים, השעונים המדויקים בתבל?

40. פרופ' אבישי גל-ים - עם המשוררת יהודית מוסל-אליעזרוב - כוכבים מתפוצצים, בני-אדם ואבק כוכבים
פרנדס קמפוס – בן יהודה 59
מתי נוצרו הכוכבים? מדוע וכיצד הם מתפוצצים? סופר-נובות – כוכבים מתפוצצים – משחררות לרחבי הגלקסיה חומרים שונים שמהם נוצרים כוכבים חדשים, וכן כוכבי-לכת, צמחים, בעלי-חיים ובני-אדם. מדעני מכון ויצמן גילו סוג חדש של סופר-נובה, התורם ליצירת יסודות כמו סידן וטיטניום.

41. כפיר אומנסקי - שתישאר צעיר לנצח: מדוע תאים סרטניים אינם מתים? - ג'קסון – חיים ויטל 4
תאי הגוף הבריאים עוברים תהליך של הזדקנות, המתקדם במקביל לחלוקות התא, אך תאים סרטניים אינם מזדקנים באופן דומה, ולמעשה יכולים לחיות לנצח. מה מקנה להם את התכונה הזאת? כיצד אפשר להשתמש במנגנונים הסרטניים כדי ליצור אדם שאינו בן תמותה – כמעט.

42. פרופ' מוטי הייבלום - גבולות המיזעור, ננו-פיסיקה ותורת הקוונטים - פאטיו בר – הירקון 114 (פינת מאפו)
מיזעורם של רכיבים אלקטרוניים (עד לתחום הננו-מטרים) משנה את חיינו. אבל ככל שהמיזעור מתקדם, עולה ונשאלת השאלה: מהו גבול המיזעור? מצד אחד, ההתנהגות הקוונטית של הרכיבים הממוזערים מקשה על פעולה תקינה. מצד אחר, התנהגות זו פותחת אפשרויות חדשות שאינן אפשריות ברכיבים הקיימים היום.

43. אור כהן - האם אפשר לחזות חילופי אופנה באמצעות נוסחאות? - בית העיר – ביאליק 27
שיטות מתקדמות בפיסיקה משמשות לחיזוי התנהגות משותפת של חלקיקים, בין אם אלה מיליארדי מולקולות המרכיבות טיפת מים, או מיליארדי כוכבים המרכיבים גלקסיה. האם אפשר להשתמש בשיטות אלה כדי לתאר את התנהגותם של בני-אדם, ולחזות תופעות כמו פקקי תנועה, קריסות של שוק ההון וחילופי אופנה?

44. פרופ' אלישע מוזס - מעצבי העצבים – האם וכיצד נייצר מוח ביולוגי מלאכותי - טראפיק – בן יהודה 188
כדי להבין איזה מין מחשב הוא המוח, מגדלים מדעני מכון ויצמן תאי עצב בתרבית, ובוחנים עד כמה הם "חכמים". תאי העצב יוצרים ערוצים של מידע שיתופי, וכך נבנים שערים לוגיים בסיסיים. אבל בתהליך זה מאבדים תאי העצב את היכולת לבצע חישוב מתוחכם. מדוע זה קורה?

45. לביא סקונדו - ללכת בעקבות האף - צינה – דיזנגוף 116
האם אנחנו יכולים להריח פחד, עצב או דומיננטיות? האם אנו יכולים לעקוב אחר נתיב ריח כפי שבעלי-חיים מנווטים? עד כמה חוש הריח שלנו רגיש? כיצד עובד חוש הריח? מה חלקו, או תפקידו במציאת בן/בת זוג, ובמערכות יחסים חברתיות?

46. ד"ר יערית אדמוביץ - מה מדען עושה כשהוא קם בבוקר - ג'קסון – דיזנגוף 268
כיצד אנשים, מחקרים ותגליות חותרים להבנת הבסיס המולקולרי של מערכות החיים, ומהם היישומים הבאים בעקבות כך בתחומי מדעי החיים והרפואה.

47. ד"ר גורן גורדון - בין רובוטים לבני-אדם - מיין בזאר – סמטה 3350, שוק הפשפשים, יפו
מהי סקרנות? האם עקרון מתמטי פשוט יכול להסביר התנהגות סקרנית של בעלי-חיים, ילדים ואנשים בוגרים? האם אפשר ליצור באמצעות עקרונות אלה רובוטים סקרנים שיהיו דומים, מבחינה זו, לאנשים?

48. ד"ר אורן טל - על אלקטרוניקה מולקולרית וכבלי באנג'י - זאייצ'יק – נחלת בנימין 45
האם אפשר לייצר רכיבים אלקטרוניים ומכונות המבוססים על מולקולות או אטומים בודדים? כיצד מבנה המולקולות משפיע על זרם חשמל העובר דרכן, ומה הן התכונות הקוונטיות של מערכות אלו? מהם החידושים שמציע בתחום זה המדע החדש, הקרוי "ספינטרוניקה"?

49. פרופ' אלון חן - הגנטיקה של החרדה - לחץ נפשי, השמנה והתנהגות חברתית
Jessica Restro Bar – רציף הרברט סמואל 86
הקשר בין חשיפה למצבי לחץ לבין התנהגות חרדתית ושינויים באכילה ברור ומוכר לרבים, אבל המנגנונים הביולוגיים העומדים בבסיס הקשר הזה אינם ידועים. מדעני מכון ויצמן מנסים לזהות את הגנים המאפשרים לגוף להתמודד עם מצבי לחץ, ואת השיבושים בפעילותם – הגורמים לתופעות כמו דיכאון, אנורקסיה ותסמונת פוסט-טראומתית ועוד.

50. ד"ר תום רן - מחשבים ננו-ביולוגיים שירפאו את גופנו מבפנים - רובי – ירמיהו 7
מדעני מכון ויצמן למדע מחזיקים בשיא גינס . הם הצליחו לבנות ננו-מחשב הבנוי מאבני הבניין של גוף האדם: די-אן-אי וחלבונים. המחשב, הוכתר כזעיר בעולם ונרשם בספר השיאים של גינס. המחשב הזעיר מתוכנת לזהות תהליכים סרטניים בגוף. החזון הוא שמיליוני מחשבים כאלה ישוטטו בתאי גופינו, יזהו מאפיינים של מחלות, ויבלמו אותן בעוד מועד.

51. פרופ' אביגדור שרץ - המסלול הירוק: מדעי הצמח והמלחמה בסרטן - גילדה – אחד העם 64
מדעני מכון ויצמן גילו רכיבים צמחיים שיכולים לשמש לפגיעה בגידולים סרטניים. המדענים משגרים "גרסאות" של כלורופיל אל הגידול הסרטני, ומאירים אותו באור תת-אדום באמצעות סיב אופטי. כתוצאה מכך, קורס הגידול הסרטני. השיטה מצויה כיום בשלב האחרון של ניסיונות קליניים על סרטן הערמונית, והוחל בבחינתה בגידולים אחרים.

52. פרופ' אילן קורן וד"ר אסף ורדי - נקמתה של גאיה - על פיסיקה של עננים ופריחות באוקיינוס - בוגרשוב 26
מה הקשר בין המיקרוביולוגיה הנסתרת של האוקיינוסים לבין מופע העננים, ואיך כל אלה משפיעים על המערכת האקלימית? מה הקשר בין נגיפים, פריחות של אצות מקרוסקופיות, הריח של הים, עננים ומאזני קרינה עולמיים? 

53. טל שמיע - סליחה, מה השעה? - Collins – מזא"ה 49
לגוף יש אינספור שעונים משל עצמו. כל תא בגופנו מכיל שעון ביולוגי פנימי אשר מאפשר לו לדעת מה השעה. מדוע הגוף זקוק למנגנון זה? כיצד שעונים אלה מבקרים את התנודות היומיות בחילוף חומרים, עייפות ורגישות לכאב? מה קורה לגוף במקרים קיצונים של יעפת ("ג'ט-לג") ועבודה במשמרות? מה הקשר בין השעון הביולוגי לסרטן, סוכרת, והזדקנות? נושא חשוב מאד באורח החיים המודרני, המשבש את מחזורי השינה והתזונה הטבעיים.

54. פרופ' מיכאל הס - אנשים ואבק כוכבים – על מוצא היסודות ביקום - גאולה – גאולה 51
כל בניי-האדם, בעלי-החיים, הצמחים, העולם שלנו, כדור-הארץ, ולמעשה, כל היקום, מורכבים מיסודות: מהקל ביותר, מימן, ועד הכבד ביותר, אורניום. איפה וכיצד נוצרו יסודות אלה? איך זה מתקשר ל"מחזור החיים" של הכוכבים? וכיצד מצליח האדם ליצור יסודות כבדים מאורניום?

55. ורד שחם - בעקבות ה-GPS הפנימי: כיצד תאי העצב מוצאים דרכם אל היעד? - ריץ' רץ' – דיזנגוף 192
כיצד מצליחים תאי העצב לנווט בתוך הגוף ולמצוא את דרכם אל היעד, בתוך מבוך סבוך בהרבה מרחובות תל-אביב? מיליוני תאי עצב מחברים את המוח לאיברי הגוף, ברשת מורכבת שמאפשרת העברת מידע מהמוח לאיברים ובחזרה. 

56. ד"ר אסף אלון ועדי גולדנצוייג - נוגדן כבקשתך – מחשבים והמערכת החיסונית
שישקו – הר סיני 2, מאחורי בית-הכנסת הגדול
על מחשבי על שיסייעו לגוף לפתח נוגדנים נגד תאים לא רצויים של עצמו. היום, המערכת החיסונית מייצרת נוגדנים הבולמים חיידקים ונגיפים, אבל בדרך כלל היא נמנעת מיצירת נוגדנים שתוקפים את רקמות הגוף עצמו, כמו תאי סרטן. 

57. יובל הרט - "מראה מראה שעל הקיר" - Cheers – אלנבי 56
הרצאה זו תעסוק התחושת "הביחד" של קבוצת אנשים היוצרים במשותף. המדענים מנסים לחקור את מהות ההרגשה הנפלאה ומקורותיה. בעזרת הפשטה של "משחק המראה", בו שני שחקנים עוקבים זה אחר תנועתו של האחר, בוחנים מדעני מכון ויצמן את תחושת ה"ביחד".

58. תום ביאליק - עם המשורר והמדען צבי עצמון - שאלות קטנות וגדולות: בבית-הספר, בחיי היום-יום ובמעבדת המחקר - אוטו – רוטשילד 45
תלמיד בית ספר שנשאל על הוראת המדעים, ענה: "הבעיה עם שיעורי המדעים היא שנותנים לנו תשובות לא מעניינות לשאלות שאף פעם לא שאלנו". תשובתו מעלה שאלות לגבי הוראת מדעים ושיתוף הציבור בידע, בדרכים אטרקטיביות יותר... ואולי אף לחשוב מהי שאלת חקר טובה, ואולי להבין שהיא יותר חשובה ממציאת התשובה?


59. ד"ר תמר פז-אליצור - סימני אזהרה גנטיים - הר סיני – הר סיני 2 (מאחורי בית-הכנסת הגדול)
האם זה רק עניין של מזל שמעשנים מסוימים חולים בסרטן ריאות, ואחרים לא? האם אנשים נבדלים זה מזה גם ביכולתם להתמודד עם נזקי העישון? מדעני המכון מאתרים סמנים ביולגיים שמעידים על מידת הסיכון לחלות בסרטן ריאות. איתור מוקדם של אנשים השייכים לקבוצת סיכון גבוהה, עשוי להגדיל את סיכוייהם להימנע מהמחלה, או להחלים ממנה.

זו חוויה יוצאת דופן. שווה לבוא... ולהזמין מקומות מראש, כי הביקוש ענק. המדע מחכה לכם על הבר.

שלכם,

יורם בר-סלע


נשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.



לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - צרפו את "תרבות אנד דה סיטי" לחברים שלכם-


אין תגובות:

פרסום תגובה

מוזמנים להשאיר את תגובתכם, כאן