23.8.2012

טיוטות – אנתולוגיה. עורכת: ליאת קפלן. הוצאת מודן

כריכת הספר: ראי אדמה של שאול טשרניחובסקי
"... יש משוררים שכותבים בכתב טווסי גאה על דף נייר ענק, ויש כאלה שכותבים בכתב מהוסס, על דף משבצות של בית ספר. בספר מודפס, מפסידים את הייחודיות של כתב היד" אומרת ליאת קפלן, שאצרה את הספר טיוטות, ומוסיפה: "קריאת כתב היד מאפשרת קשר יותר אינטימי וחושני עם הכותב. קיפולי הנייר. קצב הכתיבה. המוזיקה של הכתיבה. המחיקות. התיקונים. ההבדל בין הטיוטה לשיר הסופי. ניתן לראות תהליכים. היסוסים. הערות למגיה. צבעי הדיו וטפטופים שלו על הנייר. ציורים. טקסטים יומיומיים (כתובת של מישהו, מספר טלפון, מה לקנות במכולת) שנמצאים לצד השירה, כל אלה מוסיפים רבדים נוספים של ההתרשמות וההתרגשות מהשירים".

האתולוגיה טיוטות – מאה שירים, אוצרת מאה כתבי יד נדירים ומקוריים של מכמני השירה העברית במאה השנים האחרונות, שכתבו משוררות ומשוררים מתחילת המאה העשרים (מרחל דרך דוד פוגל, חיים נחמן ביאליק, שאול טשרניחובסקי, אורי צבי גרינברג, מרים ילן-שטקליס, לוין קיפניס), ועד ימינו, למשל: חיים גורי, נורית זרחי, דליה רביקוביץ, טוביה ריבנר, ואפילו שיר קצר שכתב יהורם (פיצ'י) בן מאיר שעות ספורות לפני מותו."

שירו האחרון של יהורם (פיצ'י) בן מאיר
הספר במתכונת אלבום, מגיש את כתב היד המקורי. מסקרן, לפעמים בלתי אפשרי לקריאה, רישומים ושרבוטים, סימני נייר דבק ישן ועוד ועוד. נגיעה כמעט בלתי אמצעית בעט המשורר בעודו כותב את נשמתו. אנחנו עדים לעבודתו של המשורר בתוך בית המלאכה שלו. כמה מדויק הוא התיאור של ליאת קפלן בדברי הפתיחה שלה לספר: "כתב יד של שיר הוא, לעיתים, גוף. צומת שבו מתלכדים תנועת היד הכותבת, תמונת הדף, הרגע, המוזיקה, החלל, הקשרי הכתיבה, ההיסוסים, התשוקות, החרדות, הרטט. תנועת הכתיבה של שרירי האצבעות איטית מתנועות התודעה, חושפת רגע אינטימי, פרטי, בעצם התרחשותו.... קריאת טיוטה של שיר היא פעולה חושנית, מסתורית אוצרת סוד....אנחנו מציצים כמי שמביט בעריות, במה שהוא פרטי, אסור בראייה ומשתוקק אליה - "

רומנס - אלכסנדר פן

מצדו האחר של הדף – השיר המודפס באותיות דפוס ברורות, מנוקדות, מסודרות, שורה רודפת שורה, בית עוקב אחר בית. "הדפוס נועד, בין השאר, להקל את הקריאה, לזרז את הקצב, להניע את המחשבה הלאה, הלאה...", כותבת ליאת בדברי הפתיחה.

בין כתבי היד לשירים המודפסים שראו כבר אור יש לעתים הבדלים. הטיוטות רחוקות מן המקור. חלק מכתבי היד לא ראו אור מעולם והם נשארים ככתב יד, ללא העברתם למלים מודפסות.

כשהייתי ציפור ביער - אברהם חלפי

הרעיון לספר עלה כשעבדה ליאת קפלן על הספר "בכתב ידם - 105 משוררים בכתב ידם", בהוצאת כרמל. שיצא לאור לקראת שנת העשור של פסטיבל המשוררים במטולה. ליאת אספה 102 כתבי יד ממשוררים שהשתתפו בפסטיבל בעבר. אז רובם העתיקו על דף נקי את השיר שבחרו. בספר שולבו גם 3 כתבי יד של משוררים שנפטרו.
אחרי כמה שנים החליטה ליאת קפלן להציל כתבי יד של חבריה שהולכים ונעלמים. האיסוף ארך כשנתיים וחצי. ליאת פנתה למשוררים חיים – ביקשה לשלוח כתב יד – עדיף טיוטה, נוסף למאמץ מסע בלשי לאיתור כתבי יד של משוררים שאינם בין החיים

עוגבר - אורי צבי גרינברג
בסיום דברי העורכת היא חולקת עם הקוראים את התלבטויותיה ואומרת: ".. אני שואלת את עצמי על פשר העיסוק בכתבי יד ובקולות של משוררים מתים. ... האם ניתן לדעת אם הכותבים היו רוצים בפרסום הזה? האם נכון לשהות באפס המעשה נוכח האפשרות שאיש לא יתבונן בשירים האלה? איני יודעת."

יהיו התשובות אשר יהיו, הספר מרגש, חושני, מסתורי וחושף סוד. מיוחד.

שלכם,
יורם בר-סלע
דיאגנוזה - דן פגיס

נשמח לשמוע את דעתך על הנושא, ניתן להשאיר תגובה, ממש פה למטה בבלוג או ברשתות החברתיות.


לקבלת עדכון על כל פוסט חדש שעולה - צרפו את "תרבות אנד דה סיטי" לחברים שלכם-


אין תגובות:

פרסום תגובה

מוזמנים להשאיר את תגובתכם, כאן