בשנת 1957, הכריז הנשיא קנדי על תכנית החלל האמריקאית. "עד סוף העשור הבא, תנחית ארה"ב אדם על הירח" הוא הכריז בערוצי התקשורת. זה היה על רקע המלחמה הקרה, כשבואינג 707 היה המטוס הגדול ביותר שהיה קיים באותה עת.
אדם על הירח?
בעיני, ההרצאה המרתקת ביותר בכנס, היתה של יהונתן אדירי, שהיה יועצו הבכיר של הנשיא שמעון פרס לנושאי חדשנות ופיתוח טכנולוגי, והיום משמש כנשיא קבוצת המייסדים של אוניברסיטת Singularity מיסודן של גוגל ונאס"א, העוסקת בעתידנות ובחדשנות טכנולוגית. הרצאתו התמקדה בהזדמנויות עסקיות המתהוות כתוצאה מהתפחות תזזיתית של הטכנולוגיה ובמקביל, ירידת המחירים ש"מורידה את הטכנולוגיה לרחוב".
את הרצאתו פתח יהונתן אדירי בשאלה: כיצד ידע הנשיא קנדי שעד סוף שנות הששים, תנחית ארה"ב אדם על הירח? לדברי אדירי, קנדי התבסס על מחקר עתידני של Werner Von Braun, מראשי תכנית החלל האמריקאית. בדו"ח נכתב: "בהתחשב בצמיחה האקספוננציאלית של הבליסטיקה והתעופה בעשרות השנים האחרונות, ארה"ב תוכל להנחית אדם על הירח עד 1970". בהמלצת חיל האוויר האמריקאי, שהזמין את המחקר, אימץ הנשיא קנדי את מסקנות הדו"ח, והכריז על התכנית הדמיונית. לאחר השקעה של 30 מיליארד דולר ו-12 שנים, עמדה רשות החלל האמריקאית במשימה.
חוצפה, נאיביות או תעוזה יוצאת דופן?
"יכולת המיחשוב של הסמארטפון שבכיסנו, זהה או גדולה מזו שעמדה לרשות מדעני נאס"א בשנת 1969, ערב שיגור האדם לירח", אומר אדירי ומוסיף: "טכנולוגיה זמינה זו, מאפשרת להפוך משאבים "טפשים" לעסקים מכניסים". כדוגמה, הביא אדירי את חברת GetAround שהיה שותף להקמתה. החברה פיתחה אפליקצית סמארטפונים המאפשרת לבעלי רכבים בארה"ב להשכיר את רכבם כאשר הוא אינו בשימוש (כ- 90% מהזמן). למרות כל הביקורות הקטלניות שקיבל לפני הקמת החברה, היא משכירה היום 10,000 רכבים ב-3 ערים בלבד. 60,000 שעות השכרה בחודש, מניבות רווחים מכובדים לחברה, והכנסה יפה למשכירים.
בהמשך, סיפר יהונתן אדירי על החללית של אילן מאסט מחברת Space X שהגיעה לחלל ב- 20% מהעלות של נאס"א. (בחודש שעבר ביצעה החללית שנבנתה ע"י חברת הסטארט-אפ, עגינה מוצלחת לתחנת החלל הבינלאומית). זאת לאחר שאילן מאסט, מכר בשנת 2003 את PayPal לחברת E-BAY והחליט לנצל את סכום הכסף שקיבל, לפרוייקט נועז זה. מאסט, חובב ספרות מדע בדיוני, הכריז: "אני, מהנדס התוכנה של PayPal, מכריז שאשגר טיל לחלל לפני סוף העשור, ב-50% מהשיגור של נאס"א". וכל השאר זו היסטוריה.
BigDog - "לוחמה ביולוגית" נגד טרור
אבל הטכנולוגיה מגיעה גם ל"סמטאות אפלות". פעילויות טרור דיגיטליות "עולות כיתה" ומאלצות את הצבאות לפתח אמצעים ללוחמה בטרור המסתמכים על יכולת המיחשוב המתעצמת משנה לשנה. מצד אחד, טרוריסטים גונבים צילומים מהמל"טים האמריקאיים באמצעות מכשירי פלייסטיישן שחיברו יחד, ומצד שני, BigDog של Boston Dynamics – הרובוט הכי מטורף בעולם. יצור מכאני מוזר שפותח כדי להתמודד עם מטעני הצד נגד כוחות אמריקאים באפגניסטן. הוא מסוגל לשאת 200 ק"ג של חומר נפץ בכל תוואי שטח, ולא להתהפך. הזוי.
ולקינוח תיאר אדירי פריצת דרך טכנולוגית אדירה בתחום של רכב ללא נהג. "סטנלי" שפותח ע"י מדענים באוניברסיטת סטאנפורד וזכה במקום ראשון בתחרות לפיתוח רכב כזה, היה עמוס כולו בציוד מיחשוב ובקושי השאיר מקום לנוסע בודד ללא ציוד אישי (רק כי זה היה תנאי לזכיה בתחרות). ולעומתו, הרכב ללא נהג של גוגל, כבר משאיר תא נוסעים מעוצב ותא מטען פנוי לציוד האישי. כנראה לא יעבור זמן רב עד שנוכל להיכנס לרכב, לומר לו לאן אנחנו רוצים להגיע ולעסוק בעניינינו השוטפים עד שהרכב יכריז שהגענו. בדיוק כמו בעיר העתיד בספרו של אריך קסטנר "35 במאי"?
כן, השנים עוברות מהר וגרף ההתפתחות הטכנולוגית תלול מאי פעם. מעבר להרצאה המרתקת, ליצירתיים שבינינו, יש היום הזדמנויות ענקיות שלא היו פה קודם. כדאי לחזור ולעיין בספרות המדע הבדיוני.
ומה עוד היה לנו בועידה?
- מוטי גוטמן – מנכ"ל MATRIX פתח את הועידה ודיבר על החשיבות של טיפוח מוטיבציה גבוהה ודחף ליצירתיות וחדשנות בקרב העובדים. הם הנכס העיקרי של העסק בעידן של השתנות מתמדת.
- טום פיטרס מארה"ב – מהוגי הדעות המשפיעים ביותר על עולם הניהול המודרני. מעבר למסרים שכבר שמענו על הזמנים המטורפים הדורשים ממנהלים גמישות והשתנות מתמדת, הוסיף פיטרס: "אם אתם רוצים שהלקוחות שלכם יהיו הראשונים בתודעת הארגון, עליכם להציב את העובדים שלכם ראשונים יותר, לפניהם.
- פרופסור עידן שגב מהמחלקה לנוירוביולוגיה וחבר במרכז לחישוביות עצבית, הסביר מדוע המוח האנושי כל כך יצירתי.
- גדעון עמיחי – אמן, סופר ואיש פרסום סיפר איך מקבלים תשובה חיובית, אחרי אין ספור תשובות שליליות.
- אשכול נבו - סופר עטור שבחים ופרסים סיפר על מחסומי יצירה ודרכים שונות להתגבר עליהם.
- ד"ר ליאת בן דוד – מנכ"לית קרן וולף ומומחית לחינוך מדעי טכנולוגי דיברה על ההתפתחות הטכנולוגית אל מול ההתפתחות האנושית. איך מערכת החינוך צריכה להכין את ילדינו לעתיד הטכנולוגי.
- פרופסור גד יאיר - סוציולוג של התרבות הישראלית, ניסה לפצח את הדבש והעוקץ של "צופן הישראליות". היצירתיות הגואה, מול תרבות ה"חפיף, ו"יהיה בסדר" המובילות לאסונות.
אני בטוח שהועידה הזרימה אנרגיה חדשה לזירת הניהול הישראלית. המפגש בין מרצים מהמשובחים בארץ ובעולם, עם מאות מנהלים מהבכירים במשק, בודאי ישפיע על יכולות הניהול, התעוזה, היצירתיות והחדשנות. מחכים בקוצר רוח לועידה הבאה.
שלכם,
יורם בר-סלע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מוזמנים להשאיר את תגובתכם, כאן