5.4.2012

לילה טוב - תערוכה באגף הנוער | מוזיאון ישראל


אבא, אתה נרדם. מה פתאום, אני עונה בקול עמום, וממשיך לספר את הסיפור מהנקודה שבה נדמה לי שנתקעתי. ושוב... אבא, אתה שוב נרדם, הייתה רוני אומרת, כשהמילים שיצאו מפי, כנראה כבר לא התחברו למחרוזת הגיונית של סיפור ופנטזיה. וכך, היינו ממשיכים. לא עד סוף הסיפור, אלא עד שהייתי נרדם. כך עברו עלינו ערבים רבים, כשרוני הייתה הולכת לישון, בליווי שיר או סיפור שהמצאתי בשבילה. רוני היתה כבת שנתיים או שלוש. גרנו אז במרכז ועבדתי בירושלים. כשבין הבית למשרד מפרידים 3 קווי אוטובוס ארוכייייייייייים. אבל על סיפור הערב, לא היינו מוותרים. 

מאז, עברו כמעט 3 עשורים. פתיחת תערוכת לילה טוב באגף הנוער לחינוך לאמנות, שנפתחה ביום חמישי האחרון, הציפה את הזיכרונות המתוקים. חוויות יקרות של קשר בין בת לאביה, שלא הייתי מוותר עליהן תמורת שום הון שבעולם...  ונדמה לי שגם רוני לא.

התערוכה "לילה טוב" עוסקת ברגעים הקסומים האלה שבהם אנחנו מסכמים לעצמנו את קורות היום, מרפים את השרירים והמחשבות, קוראים כמה עמודים בספר... וכנראה נרדמים. כ-40 אמנים מתייחסים לרגע הזה, כל אחד מנקודת מבט שונה לחלוטין. מביטים פנימה אל חדר השינה ומתוכו החוצה. מציצים אל הקשר בין הורים לילדים. אל החלומות, הזכרונות וגם אל הסיוטים.
  • מעצבות התערוכה, דבורה ורשבסקי ויפעת פינקלמן, בנו בתלת-מימד את החדר מתוך האיור המפורסם של הספר "לילה טוב ירח" שיצא לאור בשנת 1947. בי עורר החדר הזה התרגשות רבה, מאחר שהספר הזה היה חלק מרפרטואר הערב בביתנו.



  • האמניות הדסה גולדויכט וענת וובנובוי, בעבודה "שיר ערש", צילמו במשך שנה נציגים מצוות המוזיאון, כשהם שרים את שירי הערש ששרו להם בילדותם. מיקס קסום של תקופות, שפות ותרבויות, כאשר הקהל מצטרף בלחש נוסטלגי לשירה שעל המסך.

  • דינה שנהב, פיסלה את "החלום של המיטה". חדר שכולו עשוי מספוג רך.
  • האמן הסיני ואנג פו, מציג בתערוכה 12 פסלי אפוקסי זהים של ילדים ישנים. ההבדל היחידי בין הפסלים הוא עיצוב כלי המיטה. לפי צבעי הסדינים והאיורים שעל השמיכה, יכולים המבקרים לדמיין מי הילד הישן, באיזו סביבה הוא גדל ועל מה הוא חולם.

  • רונית אגסי יצרה את "גשם של כוכבים". סדרה של מטריות שחורות שעליהן איורים הקשורים ללילה. האיורים מנוקבים במטריות, כך שהאור החודר דרכם, חושף אותם למבקרים. מתחת למטריות, מראות שבתוכן משתקפות המטריות מזווית שונה. קסום.

  • מריאנה וסילווה מציגה ב"מצב רוח של בוקר" את עולמם ההפוך של העטלפים. הולכים לישון בבוקר, כשאנחנו קמים. תלויים עם הראש למטה. ב"הפוך על הפוך" היא מקרינה סרט וידאו הפוך, שבו העטלפים הפוכים (עם הראש למעלה). משעשע.

  • ואם לא די בכך, תמצאו בקומת הכניסה לתערוכה מתחם גדול של מזרונים המאפשר לילדים (וגם להורים) להתפרקד, לקרוא ספר קצר או סתם לזחול ולקפץ.


התערוכה תהיה פתוחה במשך 10 חודשים, אבל למה לחכות לרגע האחרון? 

שלכם,

יורם בר-סלע

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

מוזמנים להשאיר את תגובתכם, כאן