12.2.2012

DECODE | די-קוד: עיצוב דיגיטלי אינטראקטיבי במוזיאון לעיצוב בחולון

אם עוד לא הייתם, רוצו לראות. עד 17 במרץ 2012, מוצגת במוזיאון לעיצוב בחולון תערוכת DECODE המציגה יצירות אמנות דיגיטליות המתקשרות עם הסביבה. הן נמצאות בדו-שיח מתמיד עם המבקרים הנעים ברחבי המוזיאון, עם הרוח שנושבת בחוץ, עם המטוסים הטסים בשמי צפון אמריקה, עם מדדי המניות המרצדים בעצבנות ועוד גורמים המשפיעים על העבודה המוצגת. "בעידן שבו כמעט כל אדם בעולם המערבי מתקשר עם מוצרים טכנולוגים פעמים רבות במשך היום, תערוכת DECODE מאפשרת למבקרים, צעירים ומבוגרים כאחד, לקחת פסק זמן מאינטראקציה יום יומית עם המכשירים המקיפים אותנו (טלפונים, משחקים, מדחנים, כלי בית, מכונות מכירה ותשלום) ולהתנסות בתקשורת שאיננה פונקציונאלית. כולה מיועדת להרחיב את הידע, ליצור חוויה והנאה", אומרת גלית גאון - המנהלת האמנותי של המוזיאון. התערוכה הופקה ע"י מוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון, והוצגה כבר בבייג'ין ובמוסקבה.

DECODE מאפשרת התבוננות בעין חדשה על העולם סביבנו, ומוכיחה שמידע סטטיסטי מורכב וכמעט חסר פשר יכול להפוך לאובייקט ויזואלי מעורר חושים. היצירות בתערוכה עושות שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות מגוונות. מאנימציות על גבי מסך ועד סביבות חיים אינטראקטיביות ומציאות מדומה. (הצילום שלמעלה: שי בן אפרים).

קני במבוק דיגיטליים
על דרך הכניסה לתערוכה, ערוגת מוטות פרספקס הנראים כמו קני במבוק או מקלות קסמים. כתגובה למגע של המבקרים, הם מתנועעים, משמיעים קולות נעימים ומאירים לסרוגין. לכל מבקר, בהתאם למגע שלו, הם מגיבים בצורה שונה.


שלכת בגלריה
עבודתו של סימון הייג'דֶנס, "עץ" (2005) מקרינה על הקיר עץ המתנועע בהשפעת הרוח שנושבת מחוץ למוזיאון. כשהמבקרים מתקרבים אל העץ, הוא משיר עלים המתפזרים על הרצפה שלפניו (גם הם מוקרנים) ואלה עפים ומתפזרים ברוח. פואטיקה. (צילום: דניאל בראון).


הרשת החברתית
העבודה של רוס פיליפס,"רשת וידיאו" (2009) מאפשרת למבקרים לעמוד לפני המצלמה ולנוע. תוך שניה, הם מוצגים על המסך, יחד עם המוני מבקרים שעשו את אותה פעולה לפניהם. נוצר קולאז' ססגוני של המוני מבקרים המייצג את החוויה שעברו כולם יחד ובנפרד.

קוביות אינטראקטיביות
"קוביות" של המעבדה לאינטראקציה במכון הטכנולוגי חולון, מאת ערן גל אור, מיכל רינות, שחר גייגר ולוקה אור היא אוסף של 20 קוביות שקופות, שכל אחת מהן מגיבה בדרך מפתיעה על פעולה כלשהי של הצופים. הקוביות מגיבות לנוכחות, למרחק, לאור, לצבעים, לתנועה ולמסרון שנשלח אליהן. וכתגובה, הן מתנועעות, מנגנות ומאירות. משחק הפעלה מדליק וחווייתי. (צילום: שי בן אפרים).


טיסה בשמי אמריקה
"נתיבי טיסה" (2008) של ארון קובלין משתמשת בנתוני כל הטיסות בשמי צפון אמריקה ומתועדות ע"י "מנהל התעופה הפדרלי של ארצות הברית". מסלולי הטיסות מוצגים גראפית על המסך ויוצרים תמונה אבסטרקטית מקסימה שגם ניתן להבין ממנה באילו אזורים הטיסות צפופות ולאילו טריטוריות הטיסות כמעט לא מגיעות.


שעון קהילתי
העבודה "שעון עשוי-היטב" (2009) משתמשת בקהילת הרשת ככוח מניע של העבודה. היא מציגה שעון דיגיטאלי המורכב מתמונות המייצגות את הספרות השונות. המבקרים יכולים להעלות תמונות שבעיניהם מייצגות ספרה מסויימת, ואלה יצטרפו לתצוגה. עם נדודי התערוכה בעולם, מאגר התמונות גדל ומעשיר את השעון המוצג.

ראש סבא
את ליבי שבתה תמונה ענקית של פרח אחר נשירת עלי הכותרת. הוא נראה כמו "ראש סבא" מושלם, רגע לפני בוא הרוח. כשמכוונים אל הפרח מייבש שיער, הזרעונים עפים ברוח. מקסים. (צילום דניאל בראון).


נא לא לגעת
כתבתי רק על קצה המזלג. מחכות לכם בתערוכה עוד המון חוויות. רק את השלט "נא לא לגעת" לא תראו בתערוכה הזאת. להיפך. אתם מוזמנים לגעת, ללחוץ, לשפשף, לסובב, לנשוף, להניע, לדבר ולשיר, לרקוד, להצטלם, לנפנף בידיים מול המסך הדיגיטאלי ולהתרגש. כיף למבוגרים ולילדים כאחד.

שלכם
יורם בר-סלע

לפרטים על כותב המאמר - הקליקו כאן

אין תגובות:

פרסום תגובה

מוזמנים להשאיר את תגובתכם, כאן