27.2.2012

ינופה באופרה הישראלית - מאת המלחין הצ'כי ליאוש ינאצ'ק


מערכה ראשונה. סתיו. חצר כפרית מזרח אירופאית. על רקע האידיליה הכפרית המלווה במוסיקה ציורית עם נגיעות עממיות, מתברר לנו בקצרה הרקע לדרמה. ינופה הרתה לשטווה ומחכה שיחזור מטקס הגיוס השנתי. אם יגויס לצבא, לא יוכל להתחתן איתה וחטא ההריון ללא נישואין ייודע לעולם. ובינתיים, אחיו החורג לאצה, מקנא ביחסיו של שטווה עם ינופה. הדרמה מתקדמת במהירות. לאצה, מנסה למנוע את נישואיו של שטווה עם ינופה, ומשאיר על לחיה צלקת מכוערת...


מערכה שניה. חורף. חדר האורחים של הבית. פה מתרחשת כל הדרמה. ינופה יולדת תינוק וחולה. שטווה מודיע שלא יתחתן עם ינופה לאחר שפניה הושחתו. אמה החורגת, שונאת את התינוק שממית בושה על המשפחה, והורגת אותו בסתר.


מערכה שלישית. אביב. חדר האורחים של הבית. שמחה גדולה, אבל היא רק זמנית. ינופה עומדת להינשא ללאצה שחשק בה מזמן. מכובדי העיירה באים לחגוג. יאנו הרועה מתפרץ לחדר האורחים ומזעיק את ראש העיר למבשלת השיכר. את הדרמה האמיתי הקהל לא רואה, אבל מבין מתוך השיחות. פועלי המפעל גילו בין גושי הקרח שפינו, גופת תינוק  האם החורגת מובלת למעצר ומשפט. ינופה אמנם סולחת לה ונערכת לנישואיה עם לאצה, בל אחרי דרמה כזו, זה לא כל כך משנה.


האופרה מבוססת על המחזה "בתה החורגת" של המחזאית הצ'כית גבריאלה פרייסובה, שנכתב בסוף המאה ה-19. זו התגוננה בפני הקהל והמבקרים שתקפו אותה על הדרמה האפלה שכתבה באומרה שהיא מבוססת על סיפור אמיתי, שאף פורסם בעיתונות הצ'כית. בהפקה זו בחר הבמאי הגרמני ניקולס לנהוף להדגיש את הניגוד החזק בין הפסטורליה הכפרית לדרמה. הדרמה האפלה בבית. האווירה הכפרית והמוסיקה העממית, מחוץ לבית. על הכוריאוגרפיה אחראית דני סיירס אחת הכוריאוגרפיות הבולטות בעולם האופרה, התיאטרון והמחזמר כיום. התפאורה, משתמשת במימד הגובה של הבמה ומאפשרת לקהל להרגיש ממש בתוך ההתרחשות. הרגשתי כאילו אני יושב עם האורחים ליד שולחן האוכל, ולא באולם. 

האופרה הועלתה לראשונה בשנת 1904 בתיאטרון הלאומי בברנו שבצ'כיה. ההפקה הבאה, 12 שנה מאוחר יותר, לוותה בטעם מר, כשמנהל האופרה של פראג התנה את ביצועה בהכנסת שינויים ותיקונים שערך בעצמו. בשנת 1982, שיחזר המנצח צ'רלס מקרס את הפרטיטורה המקורית. ליאוש ינאצ'ק הפך לאחד ממלחיני האופרה החשובים של המאה ה-20. הוא הלחין אופרות רבות שבמרכזן נשים קשות יום הנאלצות להתמודד עם החברה הגברית הקרה והמנוכרת. ינאצ'ק שילב באופרות שלו מנגינות עממיות והסגנון המוסיקלי שלו רואה בתזמורת כמשלימה רעיונית לקו המלודי של שירת הזמרים ולחומרים הדרמטיים. מוסיקה מאד ציורית המלווה את העלילה.



בהפקה זו השתתפו סולני אופרה בינלאומיים וישראלים מהשורה הראשונה.
שלוש זמרות חילקו ביניהן את התפקיד הראשי בהפקה זו: ברברה האבמן ההולנדית בהופעה ראשונה באופרה הישראלית, קארין באבג'יאן הארמנית ואירה ברטמן שזהו אחד מתפקידיה הראשיים בעונה זו. בתפקיד לאצ'ה הופיעו זמרי הטנור יורמה סילבסטי מפינלנד (מבכירי זמרי הטנור בעולם כיום שהופיע לראשונה באופרה הישראלית לפני כ-17 שנה) ויו סמית' האמריקאי. בתפקיד שטבה הופיעו לסירוגין שני זמרי טנור צעירים, כוכבים עולים בעולם האופרה כיום, שזוהי הופעתם הראשונה באופרה הישראלית: ג'ייסון קולינס האמריקאי ואנדרו ריס הבריטי. זמרת המצו סופרן הישראלית דליה שכטר, שהיא חברה בבית האופרה של קלן מזה שנים רבות, הופיעה לראשונה באופרה הישראלית בתפקיד הקוסטלניצ'קה אותו שרה גם זמרת המצו הישראלית סבטלנה סנדלר. עוד השתתפו בהפקה ולדימיר בראון, תמר זוהר, אלה וסילביצקי, אביגיל גורטלר, איילה צימבלר, נעמה גולדמן, אפרת אשכנזי וזמרים נוספים.
ההפקה נפלאה. הסולנים שרים ומשחקים נפלא. הדרמה איומה וקשה, אבל משוחקת ומבויימת היטב וחודרת לנשמה.

הפעם, נכתבה כתבה זו לאחר המופע האחרון של האופרה. גם אם אי אפשר לרוץ עכשיו ולראות, טוב לדעת. ובינתיים, מתכוננים לאופרה "לוצ'יה די למרמור" שתוצג ב- 10-24 במרץ 2012, בניצוחו של דניאל אורן. הצילומים בכתבה - יוסי צבקר


אולי יעניין אתכם בנוסף:
כתבה על הפקת כרמן במצדה.
כתבה על מחאה חברתית באופרה - עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני
שלכם,
יורם בר-סלע


לפרטים על כותב המאמר - הקליקו כאן

אין תגובות:

פרסום תגובה

מוזמנים להשאיר את תגובתכם, כאן