סטודנטים מבית צבי, מבית הספר לתיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין ומסמינר הקיבוצים, המחיזו קטעי תיאטרון קצרים שהעלו באוב את הסנסציות העירוניות שהפסדתי בילדותי.
על המרפסת, הציגו שני שחקנים את סיפור האהבה שמאחורי הקמתן של סמטה פלונית וסמטה אלמונית, הניצבות לרחוב קינג ג'ורג'. מכירים? אם פעם תהיתם למה עומד שם פסל אריה מרשים, הנה ההסבר: מאיר געצל שפירא, מעשירי תל-אביב הקטנה, הקים את שתי הסמטאות כדי לשכנע את אשתו סוניה לחיות בישראל. לאחר ההקמה, הזמין געצל פסל אריה שישמור על שתי הסימטאות. היזם הצנוע, החליט לקרוא לסמטאות "סמטת סוניה שפירא" ו"סמטת געצל שפירא". מאיר דיזנגוף, עצר בכעס ליד הסימטאות, ודרש לקבוע שלטים זמניים (שעדיין תלויים שם) עם השמות "סמטה פלונית" ו"סמטה אלמונית". אתם מוזמנים לטייל בסמטאות הקסומות ולראות במו עיניכם.
באחד מחדרי הבית, הפתיע בחור אלמוני את חנה רובינא בזר פרחים מרשים מהמשורר אלכסנדר פן. הוא כובש את ליבה של כוכבת "הבימה" והם יוצאים יחד אל הרומן שהסעיר את תל-אביב בשנות השלושים.
 |
| חנה רובינא ואלכסנדר פן - צילום נטע אלונים |
 |
| סטפאן בראון ואליעזר ראט | צילום: נטע אלונים |
 |
| לאה גולדברג ואברהם בן-יצחק | צילום: נטע אלונים |
בחצר הבית, נשבר ליבנו למראה תסכולו של שמואל יוסף צ'צ'קעס (ש"י עגנון) לנוכח התנגדותה של משפחת שלוש לרומן שלו עם מרגלית שלוש. לו רק ידעו אז שהמחזר הצעיר בעל המקצוע המפוקפק, יהיה חתן פרס נובל...
סיפור האהבה האחרון שהוצג היה של הצייר והסופר אוסקר קוקושקה ואלמה מאהלר, אשת החברה הווינאית רבת המאהבים והמחזרים. הרומן שנמשך שלוש שנים, לווה בקנאה עזה וחולנית של קוקושקה לאהובתו, שהייתה גם המקור ליצירתו באותה התקופה, וכן ל-400!!! מכתבי אהבה שכתב לה.
במשך הערב הופיעה מקהלת "המיולה" ששרה את היצירה "היה או לא היה - אהבה וגעגועים תל אביביים" המבוססת על שיריהם של אלכסנדר פן, אברהם שלונסקי ונתן אלתרמן.
 |
| מקהלת המיולה | צילום: נטע אלונים |
זה היה עוד אירוע ישן/חדש מיוזמת בית העיר, בניהולה של איילת ביתן שלונסקי, שהופכת את האתר הספוג נוסטלגיה, למרכז מוזיקאלי לתרבות אורבאנית תל-אביבית עכשווית.
שלכם,
יורם בר-סלע
כמה מעניין. לא ידעתי שעגנון האשכנזי התאהב בבת עדת המזרח. איזו חוצפה דאז. חבל שלא צרפת מפת תל אביב של הבתים השונים. זה היה מוסיף נופך לפוסט.
השבמחק