הסרסואלה המסורתית בביצוע בית האופרה המלכותי Teatro Real – מדריד
מחיאות כפיים. סוערות. כל הזמרים עומדים בשורה בקצה הבמה. פלסידו דומינגו כורע על ברכיו, אוסף מהבמה כמה ציפורנים שנזרקו ע"י המאזינים הנלהבים ומעניק אותם באלגנטיות לזמרות ולזמרים שלצידו. מחווה מרגשת של זמר ענק. כך מסתיימת הפקת הסרסואלה "לואיזה פרננדה" של פדריקו מורנו טורובה, שהועלתה בשנת 2006 באופרה המלכותית במדריד. דומינגו חוזר לאופרה במדריד להפקה המיוחדת, כמעט 80 שנה אחרי ששני הוריו כיכבו בתפקידים הראשיים של אותה יצירה, באותו בית אופרה.
הסרסואלה, היא יצירה המשלבת קטעי שירה, דיבור ולפעמים גם מחול. באופן מסורתי, עסקה הסרסואלה בנושאי היומיום של החיים באזוריה השונים של ספרד ושילבה בין סגנונות מוסיקה קלאסית למוסיקה קלה.
בניגוד למצופה מאופרטה עממית, הפעם, קיבלה היצירה העממית בבימויו של Emilio Sagi, תפנית מרתקת בבימוי ועיצוב מינימליסטי. התפאורה כללה רק 3 מסגרות בגווני אפור שהיוו מעין מסגרת עם פספרטו לכל ההתרחשות. על קיר הרקע, הופיע מלבן לבן קטנטן שהלך וגדל עד למילוי כל הרקע באור לבן חמים. אם אינני טועה, סימל המלבן את השמש הזורחת ושוקעת לסרוגין, עם המעבר בין שעות היום והתפתחויות בעלילה. אפילו המלחמה במורדים סומלה בעדינות רבה בצלליות עדינות של חיילים עם רובים ואיכרים עם קלשונים וכלי עבודה אחרים שנראו מתרוצצים מאחורי הבמה. על הבמה עמדה שורה של כיסאות לבנים ורב הזמרים היו לבושים בתלבושות לבנות. העיצוב השאיר את כל הבמה לשחקנים, לקולות ולהבעות שהודגשו עם התקרבות המצלמה אל פני הזמרים. זהו יתרון נפלא של האופרה בקולנוע.
דומינגו, שבעיתון The Independent נכתב עליו ש"נוכחותו על הבמה היא של גבריות כסופה, בנוסח שון קונרי המבוגר", שילב בתפקיד גם סגנון אנושי עממי כמו של אנטוני קווין. אישיותו כובשת גם את לב אהובתו וגם את לב הקהל.
הסיפור, לא כל כך חשוב. משולש רומנטי המתרחש על רקע שלטונה של המלכה איזבלה השניה, המרד נגד המלוכה (שבו שני המחזרים אחרי לואיזה פרננדה עומדים משני צידי המיתרס). לבסוף, על רקע נפילת שלטון המלוכה, בא הסיפור אל סופו האלגנטי.
לואיזה פרננדה (ננסי הררה) עם קול חם ועוצמתי, מתאהבת בחאוויר מורפנו (חוזה ברוס), קצין פרשים צעיר קל דעת עם קול כובש. למרבה צערה, הדוכסית קרולינה (מריולה קנטררו) גם מתאהבת בקצין שנופל ברשתה. בצר לה, נענית לואיזה פרננדה לחיזוריו של וידאל הרננדו (פלסידו דומינגו) ומסכימה להינשא לו. על סף טקס האירוסין, מזהה וידאל ברגישותו שלואיזה פרננדה עדיין מאוהבת בחוויאר ובצעד אצילי ואלגנטי, מוותר על התחייבותה ושולח אותה אל חיקו של הקצין.
הקולות נפלאים. המשחק אוטנטי ומשכנע והמנצח Jesus Lopez Cobos, מנצח בקלילות וחן על ההפקה כולה.
זו עוד הפקה נפלאה של תכנית בראבו, המביאה לאולמות ההקרנה של יס פלאנט, הפקות בנות זמננו מבתי האופרה המובילים באירופה. רוצו לראות. הקסם מובטח.
חזרה לפוסטים בקטגוריית אופרה לצפיה בכמה קטעים מהסרסואלה – הקליקו על הלינקים הבאים:
http://www.youtube.com/watch?v=4F3wzESgo5E&feature=related
http://www.youtube.com/watch?v=8R9SgbDb1VE&feature=related
http://www.youtube.com/watch?v=fz7vzFOYJqA&feature=related
http://www.youtube.com/watch?v=zwUQ1-7yl9E&feature=related
http://www.youtube.com/watch?v=R-0WkrJh_PI&feature=list_related&a=GxdCwVVULXeyu21XerTyMmvNyHLlgtLQ&list=ML&playnext=1
לצפייה בתוכנייה מטה>> לחץ עלייה להגדלה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מוזמנים להשאיר את תגובתכם, כאן